Page 235 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 235
Pg: 235 - 8-Back 21-05-11
פרק 29
"את ההרצאה ההיא אני זוכר לפרטי פרטים ,ואולי די בכך כדי להעיד על הרושם
העמוק שהותירה בי – אז סטודנט צעיר ונוח להשפעה .הכותרת הייתה תמימה
למדי' ,קריאה מחודשת בפרק השביעי באגרות פאולוס אל הרומים' ,ולא העידה
במאומה על חומר הנפץ שהכילה ההרצאה עצמה .כמו רבים אחרים שנכחו
באותו ערב באולם הגדול ,השתוקקתי אף אני להאזין לדברי התיאולוג ,שנודע
בכוחו להאיר בעיות ישנות באור חדש .מן הטעם הזה נקל לשער מה גדולה
הייתה אכזבתי ,וגם בחלוף ימים רבים לא הצלחתי להשתחרר מרישומם הנורא
של הדברים.
"הנה כי כן ,בראשית דבריו הציג אמנזגור – ובאופן שיטתי למדי – את
האנטינומיה שביסוד הניסיון הפאוליני למחוק את הפער שבין החוק והחסד,
היינו בין הבשר והרוח .הוא דרש והבהיר כי מלכודת החוק ,כפי שהיא עולה
מדברי פאולוס ,אינה מותירה בידי האדם כל מוצא מלבד החטא .הדרישה
הפאולינית ל ִאיוּן הרצון גוזרת על האדם להוסיף ולבוסס בחטא ,לשקוע עוד ועד
בטומאת הבשר ,שכן אין היא עולה בקנה אחד עם חירות הרוח ועיקרון ההכרעה
החופשית ,אשר היא לבדה מהווה תנאי בל יעבור להתגברות על היצר ולקפיצת
האמונה וההכרה בישו המשיח .מן הצד האחר ,החטא שב ומופיע בכל שאיפה
של האדם לעשות את הטוב ואת המוסרי ,שהרי חוק החטא שׂורר בכל איבר
מאיבריו ואין הוא יכול שלא לקיימו .בשל כך הוא אנוס לכפור ברצונו ,לפי שזה
מוליכו שוב ושוב אל גבול הטומאה ,אל סף דבר עבירה .במצב פרדוקסלי זה
הופכת אפילו הר ִצייה הטהורה ביותר – היא הנהייה אחר החסד האלוהי –
לפסולה ולמסואבת מעצם טיבה .האם בשל כך על האדם למנוע מעצמו אף את
הרצון הטהור והבסיסי מכולם ,הוא הרצון להיוושע? האם ניתן לרצות דבר מה
מבלי ִל ְרצותו? את השאלות הללו לא הפנה אמנזגור אל קהל מאזיניו אלא
הפריח אותן באוויר כדרך שמפריחים בועות סבון ,כדי שניתן יהיה לפוגג אותן
בנגיעת אצבע .רצון שכזה אפשרי רק במידה שאינו רפלקטיבי ,השיב לשאלתו.
אך ,Homo sub legeהאדם תחת החוק ,הוא רפלקטיבי מעצם קיומו ,שהרי רק
