Page 238 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 238
Pg: 238 - 8-Back 21-05-11
238פ נ י י א נ ו ס
בעטיה עשוי אדם להיווכח בחירותו האמיתית ,האינסופית; קיצורו של דבר :רק
בבוססו בחטא עד צוואר ניעור האדם להכיר באפסיות הבשר אל מול נצחיות
הרוח.
"בשלב זה ביקש אמנזגור מקהלו שייתן את לבו על הזיקה הדיאלקטית שבין
הטוב והרע ובין הקדושה והחטא בעולמנו ,אשר בלעדיה לא תיתכן גאולה .בכך
גם ביקש ,למיטב הבנתי ,להשיב למעשה הבריאה האלוהי את שלמותו ואחדותו
הלוגית .אך הלוגיקה ,שב והזכיר כפי שעשה תמיד ,לא די בה כדי להעמיד
תיאולוגיה שיטתית ,המושתתת על אמונה בחטא הקדמון וראיית ה ַדּ ַעת כביטוי
של נפילה והתרחקות מן האמת .פרדוקס מעגלי זה ניתן להתרה רק באמצעות
הנכונות להכיר בקיומה של 'ידיעה שמעבר להכרה' .ידיעה זו ,לא זו בלבד שהיא
חומקת מכל תבנית לשונית ,מכל הכללה רציונלית ,היא חומקת אף מן הרגש
הרוחני הטהור ביותר ,שכל כולו כמיהה וכיסופים אל האלוהי .ידיעה זו ,אם כלל
ניתן לכנותה בשם ,מגלה את האל בהסתר פניו ,מאחר והיא מושגת רק בכוח
השלילה והמרד והחתירה המתמדת אל האַין.
"אכן הייתה זו מיסטיקה ,אך משונה מאוד יש לומר ,ואלמלא היה מחויב
אמנזגור לשימוש בהיגדים ,בהיקשים לוגיים – קיצורו של דבר ,בתיאולוגיה –
ודאי היה גוזר על קהלו את אותן שיטות אקסטטיות שבהן היה נוהג בחברת
תלמידיו המובחרים .על כן הוליך את מאזיניו בדרך חתחתים היתולית ,בעודו
מפקיע את המילים ממשמעותן ,מעמידן על ראשן וזורע בהן בלבול מושגים,
הכול כדי לחשוף לעיני קהלו את אפסותן ,את התהום הנשקפת מתוכן בשעה
שהן מבקשות להורות על מה שמרחף ומפעפע בחלל התחושה בלבד ,על האמת
השופעת ועולה ממעמקי הנפש .והנה ,כפי שקורה תכופות בימינו ,כאשר
התיאולוגיה חורגת מתפקידה העיוני והתיאורטי וחושפת עצמה לזרמים
פילוסופיים אי־רציונליים ,קיימת סכנה אמיתית שתהפוך למלאכה מפוקפקת .יש
לומר :את עיקרי טיעוניו שאב אמנזגור מן התחום המכונה פסיכולוגיה של הדת,
וכמו רבים מעמיתיו הפרוטסטנטים באותה עת ,סבר כי את התחום הדתי אין
להסביר עוד במושגים הפוזיטיביסטיים של הדת הטבעית ,אלא מתוך עולמו
הנפשי הפנימי של הפרט .ואולם ,בניגוד לאנשי הרוח הגדולים של תקופתו,
שחיפשו אחר שיטה רציונלית שתסביר את האי־רציונלי ,סבר אמנזגור כי ידיעת
האל אינה ניתנת למיצוי בהשגה תבונית ,וכי אפילו הדיון המילולי והמושגי
מרחיק מן האמת יותר משהוא מקרב אליה .מסיבה זו לא נמנע גם מלקבוע
קביעות בעלות אופי מטאפיזי ,שכן גרס כי אוזלת ידם של הפילוסופיה והמדעים
המודרניים בהבנת יחסי החומר-רוח מחייבת דווקא את התיאולוגים להציב רף
חדש בהבנת העולם .הלא־מודע! הגם שמעולם לא הגה מילה זו באופן מפורש,
שיטתו התיאולוגית־פסיכולוגית נסמכה על תפיסת האדם כחדור פנימיות
