Page 240 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 240
Pg: 240 - 8-Front 21-05-11
240פ נ י י א נ ו ס
"וכדין התבונה כן דין המוּסר ,שכן אף הוא אינו אלא ניסיון תעתועים לאחוז
באל באמצעות השכל ולאלף את הנצח בתחבולות של זמן .וכבר הוכח לא פעם
כי הניסיון לקשור בין קדושת האל לבין היותו טוב מוחלט הוא סילוף ועיוות
מאוחרים ,פועל יוצא של סכימאטיזציה והתפתחות הדרגתית של מושג
הסאנקטוס הראשוני ,שבמקורו אדיש הוא כלפי המוסר .הפעולה המוסרית ,יותר
משהיא מגלה היא מסתירה; על שום כך היא משמשת כסות ומסווה יעילים כל
כך לצביעותם וגבהות רוחם של אלה המתהדרים בתואר המשרתים בקודש.
המוסר אולי מועיל לשמירת הסדר החברתי וההיררכיות הקיימות ,אך אין בו כל
תועלת למבקשי האמת .אלה החפצים במגע ישיר עם האל ,אל להם ללכת שולל
אחרי כל אלה ,עליהם להיות מוכנים לשלול הכול ,לאבד הכול ולשקוע אל תוך
הזרם האפל של נפשם ,הלוט במסתרי האי־ידיעה – נפשם אשר אינה יודעת לא
טוב ולא רע ,אלא רק את עצמה.
"וכאן ,לאחר ששלל את סגולותיה של התבונה ,סנט בה ,חבט בה ואף ִדרדרה
למעמד של אויבת האמונה ,היה שב לפתע לדבר בשפתה ,והיה משיא לקהל
מאזיניו – שחרף התרעומת שעוררו בו הדברים לא קופחה עדיין סבלנותו – לתת
את לבו לטיבה של המחשבה ,התופסת את אחדות מושאיה רק בזיקתם
הדיאלקטית ,היינו בהתכנסותם הכללית של מכלול סתירותיה וניגודיה .אשר על
כן ,קבע באמירת פשט' ,כל הרוצה לבוא בהיכרות אינטימית עם האל ,עליו
להיות מוכן לבוא במסתרי פניו הכפולים' .עתה לא ביקש עוד ללכת סחור־סחור
סביב עיקרי הדברים ,לנקוט ניסוחים מרומזים ,או לחלופין – לחמוק מדיון בהיר
ושיטתי באמתלה של אפסות השפה ,אלא צלל במישרין אל תוך ליבת דרשתו
המזוויעה.
"כשם שהחטא וסיאוב המידות אינם מתקיימים מתוך עצמם ,אלא כבני לוויה
הכרחיים ליראת השמיים ולטוהר המידות ,כך גם האמונה אינה שלמה אם איננה
עומדת בניסיון המותנה מלכתחילה באפשרות לחטוא .מבחינה לוגית – שב וחזר
על דבריו משכבר – עשיית הטוב אינה יכולה להתקיים ללא החופש לעשות רע;
שאם לא כן הייתה הפעולה המוסרית חסרת משמעות כשלעצמה; אלמלא הייתה
כרוכה בהכרעה פעילה ,בהתגברות שמקורה בקיום רצון חופשי ,לא ניתן היה
לכנותה עוד 'מוסר' או 'רוח' ,אלא פשוט 'טבע' .חירות היא אפוא החירות
לחטוא ,ומבחן האמונה פירושו התגברות עצמית וכיבוש פיתוי החטא .אך האם
יידע אדם לבחור בטוב מבלי שיכיר ברע? ובאמרו 'להכיר' ,הדגיש אמנזגור ,אין
כוונתו ל'הבנה' בלבד ,אלא ל'התנסות' ,שכן המציאות האלוהית – כאמור –
אינה ניתנת למחשבה ,אלא רק להתנסות ,ובאמרו 'רע' – ובכן ,גם זאת לא הותיר
לפרשנות חופשית – אין בכוונתו רק לחוויית סבל וכאב המוסבים לו לאדם
מבחוץ ,אלא לריבוי החטא בעולם מתוך בחירה מודעת והכרעה חופשית .הטוב
