Page 244 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 244
Pg: 244 - 8-Front 21-05-11
244פ נ י י א נ ו ס
מכווץ ומרפה את גביניו חלופות" :דומני שכן" ,אמר והושיט לי בחזרה את
התצלום" .הדיווחים שבאו בימים שלאחר מכן אימתו את החשד שלפיו לא
הייתה זו תאונה מקרית .שכנים העידו בפני המשטרה כי שמעו במהלך אותו ערב
קולות מוזרים עולים מביתו של אמנזגור ,שירה רועמת ,מלמולים בשפה לא
ברורה ,צווחות רמות שנשמעו פעם כאנקות עונג ופעם כזעקות של כאב .אחדים
העידו כי הריחו ריח עז של גופרית ובּ ֶע ָרה ,ואדון אחד אף הרהיב להתחקות אחר
מקור הריח ,אך משהבין כי הוא מגיע מביתו של אמנזגור ,הניח לעניין ,שכן כבר
היה מורגל בהתרחשויות המשונות שאירעו שם מדי פעם בפעם .על כל פנים,
השרידים העשנים שנותרו במקום לא הותירו כל ספק :בבית נערכה מיסה
שחורה .על הקירות המפוחמים ,כך על פי הדיווחים ,עוד ניכר סימונם
של כוכבים מחומשים ,וכתובות כדוגמת Templum Palladicumו־Lucifer
Triumphansנותרו בשלמותן גם לאחר שכבו הלהבות ,כעדות מרשיעה למעשים
הנואלים שהתחוללו שם .במרכז החדר מצאה המשטרה משטח אבן דמוי מזבח,
ועליו שיירים מאוכלי אש של גופת עז שחוטה .מסביב למזבח ניכרו שרידי ֵח ֶלב
שחור – כל שנותר מהנרות ששימשו לפולחן המשוקץ .כמו כן נמצאה אבקה
כלשהי שהייתה ,כך סברה המשטרה ,הגורם להתלקחות .מטעמים שאינם נהירים
לי די הצורך ,חקירת האירוע הסתיימה עוד בטרם החלה .עד מהרה הוכרז כי
מצבו הרפואי של המלומד הגדול אינו מאפשר כל חקירה משטרתית ,קל וחומר
העמדה לדין .בהליך בזק החליט צוות מצומצם של מומחים כי האיש אינו כשיר
לעמוד למשפט ,והוא הועבר לבית החולים הפסיכיאטרי סנט אן ,ממש כאן
בקצה הרחוב".
"ומה באשר לעלמה?" מיהרתי להתערב" ,מה עלה בגורלה?"
עיניו שבו להתרוצץ בחוריהן" .סופר כי האומללה נשאה ברחמה את ילדו של
אמנזגור" ,אמר לאחר רגע" ,אך בעקבות האירועים נאלצה להפילו .יצור מוכה
גורל שכמותה; יומיים לאחר השרפה מצאו אותה משוטטת בתעלות הביוב,
מעולפת למחצה ,פניה מזוהמים וזרועותיה שותתות דם ...דומה כי ניסתה
לשלוח יד בנפשה ,אבל הדבר לא צלח".
לשמע הדברים התכווץ לבי מצער ודמעות נקוו בעיניי .בעיני רוחי ראיתיה:
פניה טרופי סערה ,סחופי יגון ,על שפתיה ועפעפיה רובצים צללים כבדים,
המשווים ליופיה זיו של קדוּשה אפופת תוגה; ולפתע ראיתיה שרועה על גבה,
במערומיה ,זרועותיה פשוטות לצדדים ,חיוורת כשיש ,שערה מקיף את ראשה
כהילת קדושים שחורה ועיניה מזדהרות באור עז שלא מן העולם הזה ,כאותה
סיבּילה של קוּמאי הכלואה בתוך גופה ומשתוקקת אל מותה .הו ,אהובתי כלילת
היופי והצער! איכה אוכל לפצותך על הסבל הבלתי־נסלח שהסבו לך אחרים?
