Page 228 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 228
Pg: 228 - 8-Front 21-05-11
228פ נ י י א נ ו ס
עליו .השידה הייתה כבדה מששיערתי וכוחי לא עמד לי להעתיקה ממקומה.
לשווא אימצתי את שרירי גופי לדחפה .לאחר מספר ניסיונות כושלים ,שהותירו
אותי מתנשף ויגע ,אספתי את שארית כוחותיי למאמץ מרוכז אחרון והסתערתי
עליה במהלומת כתף אימתנית .לרגע קצר התנודדה ,ואז צנחה אל הרצפה בשאון
מחריש אוזניים ,מגירותיה נפתחו ותכולתן נשפכה .מעוצמת התנופה הושלכתי
גם אני אל הרצפה ,ובעודי מתאמץ לקום צד מבטי תצלום שבלט מתוך ערמה של
מסמכים שהתפזרו .נטלתי אותו בידי .היה זה תצלום קבוצתי :חמש דמויות
עומדות כתף אל כתף ודמות נוספת ישובה במרכז ,מלפנים .על גב התצלום
שורבט בכתב יד:
דצמבר .1927הסמינר התיאולוגי בהנחיית יוזף אמנזגור.
L'Ecole pratique des hautes études
הבטתי שוב בתצלום ,הפעם בתשומת לב .הוא היה דהוי ומחורץ ,עם ניגודים
עזים של אור וצל שרק הגבירו את הדרמטיות האפלולית שעלתה ממנו.
המצולמים היו כולם גברים ,להוציא אישה אחת ,שעמדה במרכז וידיה אוחזות
במסעדי הכיסא שלפניה .נשימתי ניעורה בחזי ולבי עלה על גדותיו .עיניי סומרו
כאחוזות קדחת למראה יופיה עוצר הנשימה .צעירה משהכרתיה ,וללא תווי
היגון עוכרי השלווה שלימים קנו שביתה בפניה ,גופה הנהדר ספון בתוך שמלה
עם צווארון מלמלה שלא היה בה כדי להסתיר כהוא זה את מכמניו החבויים,
הנפלאים מכול ,את הסימטריה המושלמת של איבריו ,שזכרם הצליף בי כמכת
שוט יבשה .לפניה ,על הכיסא ,ישב גבר נמוך קומה ורזה שחזותו העידה עליו
כי היה מבוגר בשנים רבות משאר הגברים בתמונה ,שהיו – כך התרשמתי –
באמצע שנות העשרים לחייהם .תווי פניו נראו לי מוכרים משהו ,כאילו נחצבו
מעמקי זיכרון כלשהו; מצחו היה רם ונישא וחבר לקרקפת מקריחה שהתהדרה
בצדעיה בשיער מדובלל כעין האפר .שפתיו היו קפוצות במין עווית זעופה ,ועל
אפו המאונקל נחו משקפי קרן עגולי עדשות ,שחשפו עיניים רושפות תחת
גבינים עבותים .היו אלה עיניים קטנות וכדוריות ,חסרות כל ייחוד ,אך מבען
שיווה להן להט בלתי־רגיל שמיזג אדיקות למדנית ומידה מסוימת של רשעות,
כך לפחות דימיתי לראות .החלקתי את התצלום אל כיסי.
בחוץ הייתה כבר אשמורת אחרונה של לילה .צינה חורכת עמדה באוויר והבל
פי התערבל סביבי כאד לבנבן ,זורח קלושות ,שהתעבה והתפוגג עם כל נשימה.
הרחוב היה שקט והמדרכות שוממות ,להוציא התגודדות של כמה שיכורים,
מעט הלאה ממני ,שכשלו איש על כתף רעהו בניסיון לעמוד על רגליהם .הגחתי
אל הרחוב כחיה במנוסה ,מביט לכל העברים ,סוקר בעיניי את חזיתות הבניינים
סביב ,את הגינות החשוכות והרכבים הדוממים; כל חלון ניבט אליי כעין
