Page 278 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 278

‫‪Pg: 278 - 9-Back 21-05-11‬‬

                                                               ‫‪ 278‬פ נ י י א נ ו ס‬

‫הפריט הזה"‪ ,‬הפטיר‪ ,‬ולאחר מכן הודה לי וניתק‪ .‬ידעתי כי מאז מסר לו בּ ֹוניה‬
‫את כתב היד של פלדאן לא מוצא הרייכספיהרר מנוח‪ .‬מיטב המוחות של‬
‫האננרבה גויסו למשימת הפענוח של התרשימים המוזרים שהכיל כתב היד‪ ,‬אך‬
‫אף אחד מהם לא הצליח לעמוד על פשרם‪ .‬לא היה ספק בידי כי הימלר יידע‬

                           ‫להוקיר כל מי שיוכל לספק לו מידע מועיל בעניין‪.‬‬
‫אי־לכך החלטתי לזמן את פון ה ֹוכ ֵבּרג לפגישה בלתי־פורמלית במלון אדלון‪.‬‬
‫כדי לרכך במעט את האווירה הגעתי בלבוש אזרחי‪ ,‬בחרתי שולחן מבודד בקרן‬
‫זווית והזמנתי בקבוק קוניאק משובח‪ .‬פון הוכברג הגיע באיחור קל‪ ,‬נשען על‬
‫מקל הליכה ונתמך במשרת‪ .‬כמעט שלא זיהיתי אותו‪ .‬הוא איבד כשליש‬
‫ממשקלו ונראה כמי שהזקנה קפצה עליו ביום אחד‪ .‬עיניו היו מימיות ושקועות‬
‫בארובותיהן‪ְ ,‬שׂערו נמלא שיבה ולסתותיו רעדו בעת שדיבר‪ .‬הוא נראה חולה‪.‬‬
‫ועם זאת‪ ,‬במחלצותיו לא נפל כל רבב ועל מקטורנו לא נפקד מקומה של אף‬

                                                                     ‫סיכה‪.‬‬
‫"מה אתה יכול לספר לי על אדם בשם ג'וזפין פלדאן?" שאלתי אותו‪ .‬עיניו‬
‫הכבויות ניצתו לרגע בזיק של עניין‪ ,‬וידעתי מיד כי חושיי לא אכזבו גם הפעם‪.‬‬
‫הוכברג ידע לספר לא מעט על האיש‪ .‬למעשה‪ ,‬כך טען‪ ,‬הכיר ֹו באופן אישי ואף‬
‫נכח בפתיחתו של ה־‪ Salon de la Rose + Croix‬המפורסם שחנך פלדאן בפריז‬
‫בתחילת שנות התשעים‪" .‬אה‪ ,‬היית צריך לראות את זה‪ ,‬פריז הדקדנטית במלוא‬
‫תפארתה‪ ...‬מי לא היה שם – פרוסט‪ ,‬מטרלינק‪ ,‬פרנן קנופף‪ ,‬שהציג שם‬
‫לראשונה את ציורו הידוע אני נועל את דלתי על עצמי‪ ,‬אריק סאטי‪ ,‬שניגן על‬
‫חצוצרה את הפרלוד הפותח של פרסיפל‪ ,‬וכמובן אמה ַקלו ֵוה‪ ,‬שכל מי שפגש‬
‫בה החסיר מיד פעימה‪ ,‬ועל כולם מנצח פלדאן‪ ,‬לבוש טוניקה חגיגית וזקנו‬
‫השחור העבות גזום בזוויות ישרות‪ ,‬כמנהג מלכי בבל הקדומים"‪ .‬הוא לגם‬
‫לגימה קצרה מכוסו כדי להיטיב את קולו‪ ,‬והמשיך‪" .‬פלדאן היה אדם מרשים‬
‫למדי‪ ,‬אם כי נתון עד כלות בתסביך גדלות שערפל לעתים קרובות מדי את‬
‫שיקול דעתו והביאו לידי ריב עם כל מי שלא סר מיד למרותו‪ .‬בשנות השמונים‬
‫פרסם רומן בשם ‪ ,Le vice supreme‬שזיכה אותו בהכרה וביוקרה ואף הקנה לו‬
‫חברות באקדמיה הצרפתית‪ .‬בשנים שלאחר מכן צבר עדת מעריצים והחל‬
‫לטפח ַמני ֵירות של רפורמטור דתי‪ .‬הוא ראה עצמו כמי שנשלח לחדש את פניה‬
‫של הקתוליות באמצעות מעין סימבוליזם אנדרוגיני‪ ,‬עליו הצהיר כי היה תמצית‬
‫תורתו האמיתית של ישו‪ .‬מקוריות רבה לא הייתה שם‪ ,‬ואם תשאל אותי‪ ,‬היה זה‬
‫ערבוב חובבני למדי של גנוסטיקה ליברטינית עם אסקטיזם ישועי‪ַ ,‬ו ְג ֵנר עם‬
‫קבלה‪ ,‬אוקולטיזם ים תיכוני עם תיאוסופיה בל ַבצקית – טיפוסי מאוד‬
‫לקוסמופוליטיות הצרפתית שאינה מכירה בערך הדם‪ ,‬אוספת הכול מהכול‬
‫ונידונה לשייט לעד בכאוס מטאפיזי‪ .‬אבל שלא כמו אינטלקטואלים צרפתים‬
   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283