Page 279 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 279
Pg: 279 - 9-Back 21-05-11
ר ו ב ד ו 279
אחרים ,פלדאן מאס ברוח המטריאליסטית המשתלטת על צרפת ונשא את עיניו
אל ַו ְג ֵנר כאל מושיעהּ .הוא ניסה להתחבב על קוזימה 39ועל אנשי בּייר ֹוית ,אבל
אלה דחו אותו בנימוס ,שכן לא אהבו את הרעיונות הקתוליים שלו ,ומראהו
השמי עורר בהם אי־נחת .לאחר שנואש ,החליט לייסד 'חוג בּייר ֹוית' משל עצמו
בפריז .לשם כך הקים את ה־Ordre de la Rose-Croix Catholique et
,esthétique du Temple et du Graalאגודת סתרים ניאו־רוזנקרויצית ,שאמורה
הייתה לשמש אוונגרד אסתטי ורוחני שיסלול את הדרך למהפכה ארוטית־
קתולית ,ואת עצמו המליך ל'כהן ה ְגראל'".
הוא נעץ בי מבט הססני ומלא תוגה ,שהזכיר לי כלב מתרפס המשווע לליטוף
מבעליו לאחר שזה הפליא בו מכות .הצעתי לו סיגריה .הוא סירב בנימוס .הצתּי
אחת לעצמי ובחנתי אותו בריכוז .הוא השפיל את עיניו והחל משחק בהיסח
הדעת בסכו"ם המונח לפניו .הבטתי בסיפוק באגלי הזיעה המבצבצים על מצחו
והצעתי לו את כוסו .הוא כחכח בגרונו ולגם ממנה במשורה .מיד דאגתי למלא
אותה מחדש .לאחר שתיקה שנתארכה יתר על המידה הבין לבסוף כי טרם באתי
על סיפוקי.
"מכרה ותיקה שלי ,הרטה פון זיבּליך ,שנמנתה לפני שנים עם החוג הפנימי
של חסידיו ,סיפרה לי פעם כי פלדאן היה נוהג לקחת את אנשי סודו הקרובים
לסיורים ליליים במנהרות התת־קרקעיות של פריז ,שם היו עורכים את טקסיהם
ומקיימים את נדריהם .לדבריה ,איש לא הכיר את המעברים התת־קרקעיים הללו
טוב ממנו ,וכקרטוגרף חובב הכין אפילו מפה המפרטת לפרטי פרטים את
המעברים במבוך האינסופי שמתחת לעיר"...
"מדוע שיעשה זאת?" שאלתי.
"מפני שהצרפתים האלה מאמינים שהגביע הקדוש ,האוצר הטמפלרי כולו,
הוחבא באדמתה של פריז ביום שחרץ פיליפ היפה את דינו של המסדר לאבדון.
פלדאן ,טענה ידידתי ,היה סבור כי איתר את המקום שבו הוסתר האוצר
הטמפלרי ,אך טעותו הייתה שהתרברב על כך באוזני האנשים הלא־נכונים .על
הטעות הזאת שילם בחייו".
כשחזרתי לפריז כבר המתין על שולחני דו"ח מפורט בעניין הרטה פון
זיבּליך ,אבל תוכן רב לא היה שם .נדמה כי לבד מגנאולוגיה משפחתית
מרשימה ,לא היה לפראו פון זבּליך הרבה במה להתפאר .היא הייתה
מאותן נשים עשירות מדי ומשועממות מדי שהתאלמנו בגיל צעיר מדי ,ומאז
39הכוונה לקוזימה ַו ְג ֵנר ) :1930-1837 ,(Cosima Wagnerאלמנתו של המלחין ריכרד וגנר,
שלאחר מותו בשנת 1883הוסיפה וניהלה ביד רמה את פסטיבל וגנר השנתי בעיר ביירוית.
סביבה התקבצו כמה סופרים ואמנים ממעריצי המלחין ,בעלי נטייה לאומנית ואנטישמית,
שנודעו לימים כ"חוג ביירוית" וסייעו לשמר ולטפח את מורשתו האמנותית וההגותית.
