Page 425 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 425 - 14-Front 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫פרק נה‬

‫צוואת האב‬

‫החדר אפלולי במקצת‪ ,‬שלמה יושב על יד מכתבתו כשראשו מונח על‬
‫אצילי ידיו‪ .‬הרגשת אוזלת יד ממלאת אותו ביודעו על מעשי נשותיו‬
‫הרבות‪ :‬בניין הבמות לשם עבודה זרה על הר הזיתים ובמות אחרות על‬
‫ההרים סביבות עיר המקדש‪ .‬הידיעה שנשותיו אוחזות במעשי הכסילות‬
‫שלמדו בבית אביהן ולא הפנימו באמת את אשר ניסה להנחיל להן‪,‬‬
‫הכבידה על לבבו‪ .‬המחשבה על גירוש הנשים מבית המלכות וההשלכות‬
‫המדיניות שעלולות להתפתח מכך‪ ,‬גרמו לו להעדיף לתת להן להמשיך‬
‫במעשיהן‪" .‬אין עם מי להתייעץ"‪ ,‬חשב בכאב‪ .‬ימים ספורים קודם לכן‬
‫נפטר בניהו לבית עולמו‪ ,‬האיש שליווה אותו מהיום שעמד על דעתו‪.‬‬
‫שר הצבא‪ ,‬ראש הסנהדרין והכוהן הגדול שהיה דמות מופת וחיקוי לכל‬
‫המכירים אותו‪ .‬החלל שנוצר בלב המלך מיאן להתמלא‪ ,‬הגעגועים‬

‫תוקפים כבן אחר אביו שהלך ולא ישוב‪.‬‬
‫הדלת נפתחה לאיטה‪ ,‬המלך הרים את ראשו מעל כפות ידיו‪ ,‬מתבונן‬
‫בבנו היחיד שנקרא אליו‪ .‬צער חדש מילא את לב המלך‪ ,‬הידיעה‬
‫שהתעסקותו הרבה בענייני המלכות מנעה ממנו להקדיש את הזמן‬
‫הראוי לבנו‪ .‬רחבעם הרכין ראשו כלפי אביו בכבוד‪ ,‬רואה את הכאב‬
‫הנסוך על פניו‪" .‬החיסרון של בניהו גדול מנשוא"‪ ,‬סח לאביו חרישית‪.‬‬
‫המלך הנהן בכאב ואמר‪" :‬המציאות שבניהו תמיד איתי הייתה כמובנת‬
‫מאליו‪ ,‬לעולם לא חשבתי על כך שיכול להיות שביום מן הימים הוא‬
‫יילקח ממני‪ .‬מהיום שהכרתי את עצמי הוא תמיד היה שם‪ ,‬בכל מצב‬
‫ובכל שעה בניהו היה כמשענת אבן‪ .‬מידותיו הנפלאות והמתוקנות‬

‫‪425‬‬