Page 430 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 430

‫‪Pg: 430 - 14-Back 21-10-20‬‬

                                                                ‫האוצרות האבודים‬

‫לאחר שעזבו חברי הסנהדרין את האולם‪ ,‬המשיך בניהו לשבת במקומו‬
‫ולבכות‪ .‬המלך נזכר איך הוא ניגש לאהובו והניח על כתפו יד מנחמת‪.‬‬
‫בניהו הרים עיניו‪ ,‬לא מנסה להסתיר את בכייתו הנובעת מקרב לב‪.‬‬
‫"אני לא יודע‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬איך הצלחת להגיע לכך"‪ ,‬אמר בעודו‬

                                   ‫מחבק בידו את יד המלך המנחמת‪.‬‬
‫דמעות של אושר זלגו מעיני המלך על ידיו של בניהו‪" .‬שמח אני‪,‬‬

               ‫אהובי‪ ,‬שלפחות אתה הבנת את הדברים" אמר המלך‪.‬‬
‫"אני לא יודע אם הבנתי‪ ...‬אבל ברור לי שהרגשתי"‪ ,‬השתנק בניהו‬
‫בבכי‪" .‬הדבר שהבנתי הכי חזק הוא שאני עדיין רחוק מאוד מהתכלית‪.‬‬

 ‫שיש לפניי עוד דרך ארוכה בטרם אגיע למקום שבו אדוני נמצא"‪.‬‬
‫"העיקר הוא שהרגשת‪ ,‬לב רוב האנשים אטום מכדי להרגיש‪ .‬ראית‬
‫את פניהם של חברי הסנהדרין‪ ,‬אף שהם אנשים גדולים מאוד במעלה‬
‫הם לא הבינו‪ ,‬ובוודאי לא הרגישו‪ .‬ראיתי את המבטים שהגניבו אליי‬
‫כאילו השיר איננו ראוי לעלות על הכתב‪ ,‬ואולי אפילו לא להיות מושר‬
‫בבתי משתאות"‪ .‬המלך העלה חיוך קל‪" .‬הם רואים זאת כשירי עגבים"‪.‬‬
‫בניהו‪" :‬אני רוצה להאמין שהם לא רואים זאת כך‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬כי‬
‫אם כן אצטרך לראות אותם שוטים‪ .‬השיר הזה הוא שיר השירים‪ ,‬קודש‬
‫קודשים‪ ,‬השיר הכי מדהים שנכתב‪ ,‬ולדעתי שייכתב אי פעם‪ .‬אביך‬
‫כתב שירים נפלאים‪ ,‬ספר תהילים אותו ייסד‪ ,‬המורכב ברובו משיריו‬
‫אבל מאגד בתוכו עוד משיריהם של גדולי עולם כאברהם אבינו ומשה‬
‫רבנו"‪ .‬בניהו הרים עיניו אל המלך‪" .‬כל השירים קודש ואולם השיר הזה‬
‫הוא קודש קודשים‪ .‬אני מקנא בך‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬על האהבה הממלאת‬
‫את ליבך‪ .‬פעם אמרת לי שבמקום שבו אתה נמצא קשה למצוא אהבת‬
‫אמת‪ .‬הייתי מוותר בשמחה רבה על כל האהבות שאהבתי בחיי ובלבד‬
‫שאוכל לחוש לרגע קל אחד את האהבה שאותה אתה חש לאלוקינו"‪.‬‬

   ‫עיני בניהו לא הפסיקו לדמוע‪ ,‬דמעותיו נושרות על הקלף שבידו‪.‬‬
‫המלך הביט בקלף המוכתם בדמעות שעל מכתבתו‪ ,‬מלטף בגעגועים‬
‫את סימני הדמעות שהתייבשו לפני כעשרים שנה‪" .‬הלוואי שהיית איתי‪,‬‬

 ‫ידידי ואחי האהוב"‪ ,‬סח לדמעות היבשות כשליבו חש את החיסרון‪.‬‬

                                                                      ‫‪430‬‬
   425   426   427   428   429   430   431   432