Page 429 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 429 - 14-Front 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫פרק נו‬

‫שיר קודש‬

‫קול צחוק קל עלה מפי המלך היושב על יד מכתבתו ההדורה‪ .‬ערמת‬
‫הגווילים מונחת תחת ידו החמימה‪ ,‬אצבעותיו מלטפות את האותיות‬
‫הכתובות‪ .‬הזיכרון של פני חברי הסנהדרין המזועזעות במקצת העלה‬
‫את קול הצחוק מפיו‪ .‬יותר מעשרים שנה חלפו מאז והזיכרון תמיד‬
‫מעלה צחוק בליבו‪ .‬חברי הסנהדרין שהרימו עיניהם בכל כמה שניות‬
‫בעודם קוראים את המגילה שנתן להם לקרוא‪ ,‬העלו חיוך על פניו‪.‬‬
‫המלך נזכר בהבעות הפנים המופתעות המביטות בו במבטים מוזרים‪.‬‬
‫עיניו חלפו על הפרצופים במהירות‪ ,‬רואות את ההבעות ששיער‬
‫שיראה‪ .‬עיניו נעצרו על פני בניהו בן יהוידע‪ ,‬רואה את עיניו שטופות‬
‫הדמעות בעודו שקוע במילים‪ ,‬ידיו היו מלטפות את הגווילים באהבה‪.‬‬
‫קול השתנקות בכי שעלה מפי בניהו הסיט את כל המבטים אליו‪ .‬חברי‬
‫הסנהדרין הביטו בראש הסנהדרין בתדהמה‪ ,‬מנסים להבין אם הוא‬
‫קורא דבר שונה מהם‪ .‬בניהו המשיך לבכות‪ ,‬חש כאדם שאיבד את‬
‫היקר לו מכול‪ ,‬מרגיש את ליבו נקרע מכאב על האובדן וההחמצה‪.‬‬
‫המלך נזכר בעיניים המצועפות מדמעות שהורמו אליו‪ ,‬שוקעות בתוכו‬

‫בכאב ובהערצה‪.‬‬
‫"היחיד שהבין את הדברים היה בניהו"‪ ,‬חשב המלך בכאב‪" ,‬האדם‬
‫היחיד שרק מתוקף אהבתו אותי הצליח להביט מבעד למסווה המילים‬
‫ולראות את המכוון בהן‪ .‬האדם היחיד שיודע אני בו שאהב אותי באמת‬
‫בגלל היותי אני ולא מתוקף התפקיד שאני ממלא"‪ .‬המלך התרפק על‬
‫הזיכרונות הרבים והיפים מהאיש שאליו חש אהבה אמיתית‪ .‬שעה ארוכה‬

‫‪429‬‬