Page 426 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 426 - 14-Back 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫עד קצה גבול היכולת האפילו אף על חוכמתו ופיקחותו הרבה‪ .‬זקנותו‬
‫המופלגת לא הייתה ניכרת בזריזותו במחשבה ומעשה‪ .‬איש טהור‪ ,‬צדיק‬
‫וחסיד נלקח מאיתנו והשאיר בליבי חלל כמו ביום שבו נלקח ממני‬
‫אבי"‪ .‬דמעות ניגרו על פני האב‪ ,‬שנראה לפתע בעיני בנו כזקן מופלג‪.‬‬
‫רחבעם התיישב ליד אביו‪ ,‬אוחז בידיו כמבקש לנחמו על האובדן‬
‫המר‪" .‬אני סמוך ובטוח כי נמצא הוא במקום טוב מאוד למעלה"‪ ,‬סח‬
‫בנחמה‪" .‬ברור לי כי סבא דוד בא לקבל את פניו באהבה גדולה כמו‬

‫ששררה ביניהם בחייהם"‪.‬‬
‫שלמה חייך קלות ואמר‪" :‬לא קלים ופשוטים היו חייו‪ .‬משימות בלתי‬
‫אפשריות הטלתי עליו והוא מעולם לא פקפק או ניסה להתחמק‪ .‬דברים‬
‫שאני לא האמנתי שהוא יצליח לעשות הוא עשה בגבורה ובמחשבה‬
‫צלולה וחדשנית‪ .‬עכשיו‪ ,‬הוא יכול לנוח בשלווה‪ ,‬ליהנות מהפרות אשר‬
‫זרע בחיים חיותו"‪ .‬שלמה זקף את עצמו כמכין עצמו להתגבר על הכאב‬
‫למען יוכל לעשות את המוטל עליו‪" .‬בני‪ ,‬ביקשתי כי תבוא אליי לא‬
‫על מנת להתרפק על העבר שנגוז אלא לדבר איתך על העתיד לבוא‪.‬‬

‫בקרוב אתה‪ ,‬בני‪ ,‬תצטרך למלוך במקומי‪."...‬‬
‫רחבעם ניסה להתנגד לשמוע את הדברים‪ ,‬מניד ראשו לשלילה‬

‫בתוקף‪.‬‬
‫"הכחשה לא תעזור‪ ,‬בני‪ .‬אני יודע כי סוף ימיי קרב‪ ,‬בקרוב מאוד‬
‫אלך לפגוש את אבי‪ ,‬את בניהו ואת כל אוהביי שנפטרו מהעולם‪ .‬אני‬
‫יודע שאני לא כל כך זקן‪ ,‬בסך הכול עוד מעט בן חמישים ושתיים‬
‫שנים‪ .‬אך אני חש כי יומי קרב במהירות"‪ .‬פני רחבעם נראו הלומות‪,‬‬
‫כרעם ביום בהיר הגיעה בשורת אביו‪" .‬בסך הכול‪ ,‬אני יכול לומר‬
‫שחייתי חיים שלמים‪ .‬כמעט ארבעים שנה שאני מולך‪ ,‬זכיתי לבנות את‬
‫בית המקדש‪ ,‬להפוך את ירושלים לעיר היפה בעולם‪ .‬חיי הרווחה נתתי‬
‫לבני ישראל‪ ,‬אף שאני יודע כי חלקם מתאוננים לעיתים על המיסים‬
‫שנלקחים מהם‪ .‬העני בישראל נחשב לאיש אמיד במדינה אחרת‪ .‬עשיתי‬
‫שלום עם כל העולם ומלכתי על כולם בכוח המוח ולא בכוח הזרוע‪.‬‬
‫שקט ושלווה היו מנת חלקם של עמי במשך מלכותי‪ ,‬הרווחה כלכלית‬

‫‪426‬‬