Page 431 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 431 - 14-Back 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫המלך הניח ראשו על הגווילים‪ ,‬מנשק את הדמעות היבשות‪ ,‬מרטיב‬
‫את הגווילים בדמעות חדשות‪ ,‬חש שאין מילים היכולות להביע את‬
‫הרגשתו‪ ,‬נושם לתוכו את האהבה‪ .‬מרגיש הוא את אהובו ממלא אותו‬
‫בתכלית השלימות‪ ,‬כשני הכרובים שעל גבי ארון הברית המעורים‬
‫זה בזו באחדות מופלאה ותמימה‪ .‬ליבו בוער לאהובו בשלהבת אש‬
‫מתלקחת מתוכה‪ ,‬כשתי להבות המתאחדות לאחת‪ .‬דמעות של אושר‬

‫נובעות מעיניו כשני מעיינות מפכים‪ ,‬מרווים את הגווילים‪.‬‬
‫דמויותיהם של אבות העולם נראות לעיניו‪ .‬אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪,‬‬

‫פורשים את ידיהם אליו לחבק באהבה את צאצאם המושלם‪...‬‬
‫והינה בניהו רץ אל חברו ממרחק כשזקנו הלבן מתבדר ברוח‪...‬‬
‫חיוכה הכובש של בת שבע אימו‪ ,‬המצפה לו בידיים פרושות של‬

‫אם לקראת בנה‪...‬‬
‫צחוקו של אביו דוד המלך עוטף אותו באהבה בחבקו אותו‪ ,‬מאמץ‬

‫את בנו בערגה אל ליבו כשמנגינת אהבה מסובבת אותם‪...‬‬
‫אימו מצטרפת לחיבוק‪ ,‬בניהו אף הוא מחבק באהבה‪ .‬אברהם‪ ,‬יצחק‬
‫ויעקב מחבקים בחום אוהב‪" .‬סיהרא בשלימותא"‪ ,‬סח יעקב בהתרגשות‪,‬‬
‫"הירח בשלימותו‪ ,‬תכלית האדם!"‪ .‬כל החבורה בוכה מאהבה על‬
‫הפגישה המרגשת‪ .‬שלמה מביט בכולם‪ ,‬חש את ליבו מפרפר לנוכח‬

‫פניהם המחייכות אליו‪.‬‬
‫אור גדול מופיע במרחק‪ ,‬ליבו של שלמה מתרחב כאילו ממלא את‬
‫הגוף כולו‪ ,‬פורץ מעבר לגוף וממלא את העולם‪ .‬שלמה עוזב את כולם‪,‬‬
‫נשאב אל תוך האור האין סופי ונכלל בתוכו‪ ,‬מתמזג בו באהבה פשוטה‬
‫ואין סופית‪" .‬השקני מנשיקות פיך כי טובים דודיך מיין"‪ ,‬לוחש בערגה‬

‫ונכלל בשלימות באהבתו הגדולה‪.‬‬

‫‪431‬‬