Page 261 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 261
תומש תשרפ Pg: 261 - 9-Front 22-04-14
"הנה שאלה :אחר שהשם הודיע למשה ואמר לו 'ואני ידעתי כי
לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך' עד שיעשה כל האותות אשר
צוהו ,אם כן למה יתרעם משה לומר :למה זה שלחתני ,והצל
לא הצלת? התשובה :חשב משה כי מעת דברו אל פרעה יקל
מעליהם ע ּו ָלם ,והנה הוא הכביד העבודה עליהם"( .אבן עזרא,
שמות ה ,כב).
כמנהיגם של ישראל ,ביקש משה לפחות להביא להקל מעליהם את
העבודה ,ודאי שבטח לא להכביד .משה ניסה לגרום לכך שמציאות חייו
של העם תהיה לפחות במגמת שיפור .הוא ידע היטב שבני ישראל לא
ייגאלו תוך ימים ,וגם לא התלונן על כך לקב"ה ,אבל שינוי המציאות,
שינוי המגמה ,שאליו ייחל – לא הגיע .אדרבה ,המצב הלך והחמיר ועם
זה לא יכול משה להשלים ,את ההרעה הזאת היה קשה למשה להכיל
ולקבל .לכן הוא בא בטענות קשות לקב"ה.
גאולה מהירה
הרמב"ן אינו מסכים עם אבן עזרא .לדעתו ,משה רבנו אכן התכונן
לגאולה מהירה שתיקח פרק זמן קצר ותלונתו לקב"ה היא מדוע העם
טרם שוחרר:
" ...ולפי דעתי שחשב משה רבנו כי יאמר ה' שלא ישמע אליהם
פרעה להוציאם מיד במצותו ,ולא באות ומופת ,עד שיעשה בו
נפלאותיו הרבות ,אבל חשב כי יביאם עליו תכופות זו אחר זו
בימים מעטים .וכשאמר לא ידעתי את ה' יצווה לעשות מיד לפניו
אות התנין ,והוא לא ישמע ,ויכה אותו בו ביום בדם ואח"כ בכל
המכות ....ולכן כששב משה אל ה' אמר למה הרעותה לעם למהר
לשלוח אותי קודם שהגיע הקץ ,כי לא היה ראוי לשלוח אותי עד
שתרצה להצילם ,כי עתה הרעותה להם ולא הצלת אותם ואם
ככה את עושה להם יסופו ברעה אשר תמצאם"( .רמב"ן ,שמות
ה ,כב).
על פי הרמב"ן ,משה אכן היה סבור שהגאולה זה עניין של ימים ,שכל
261
