Page 373 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 373
םיטפשמ תפרש Pg: 373 - 12-Front 22-04-14
מצבים החברתיים המתוארים בפרשה ,באמצעות התעמקות בשני מצבים
חברתיים המופיעים כציווים בפרשה .המצב הראשון:
" ִּכי ִי ְג ֹנבִ -אי ׁש ׁש ֹור א ֹוֶ -שׂהּ ,ו ְט ָבח ֹו א ֹו ְמ ָכר ֹו ֲ -ח ִמ ּׁ ָשה ָב ָקרְ ,י ׁ ַש ֵ ּלם
ַּת ַחת ַה ּׁש ֹורְ ,ו ַא ְר ַ ּבעֹ -צאןַּ ,ת ַחת ַה ּ ֶשׂה"( .שמות כא ,לז).
אדם שגונב בקר או צאן מחברו ואין ביכולתו להשיב לו את הגניבה ,כי
הוא מכר אותו למישהו אחר או כי הוא הביא אותו לשחיטה ,צריך לשלם
כפל כפליים – חמישה שוורים כנגד שור אחד ,ארבעה גדיים כנגד שה
אחד .מה ההבדל בין גניבת שור לבין גניבת שה? למה כאן משלם פי
חמישה וכאן פי ארבעה?
רש"י י ( ,1040-1105צרפת) מביא את דברי המדרש ומתייחס לשאלה זו:
"אמר רבן יוחנן בן זכאי :חס המקום על כבודן של בריות ,שור
שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנושאו על כתפו ,משלם
חמישה ,שה שנושאו על כתפו ,משלם ארבעה הואיל ונתבזה בו".
(רש"י ,שמות כא ,לז).
כאשר מנסים לגנוב שור בכדי להעביר שוראותו ממקום למקום (אף
אם מנסים לגנוב אותו) ,צריכים להוליך אותו ברגליו ,ובצורה הזאת אף
אחד לא רואה שמשהו בהליכה הזאת לא מתנהל כשורה ,אין בזה משהו
חשוד .צאן אי אפשר להוליך בחבל ,כאשר מנסים לגנוב שהצאן ,כנראה
שאי אפשר להוליך שה בחבל ,ולכן נדרשים להרים אותות השה בידיים
ולהוביל אותו לאן שרוצים – ההליכה ברחוב בצורה שאדם מרים כבש
על כתפיו היא סוג של ביזיון ,ומכיוון שהגנב התבזהעבר ביזוי מפחיתים
לו מעונשו.
אדם גנב .עשה מעשה רע מאוד שיש להוקיע אותו ועליו לשלם את
החוב לחברה ולאדם שניזוק .ללא כל ספק וללא הנחה .אבל ברגעים
האלו ,על מה התורה חושבת? על כבודו של הגנב" .חס המקום על כבודן
של בריות" .הדין הזה נובע לעניות דעתי מההבנה היסודית שגם אם אדם
טעה – החברה חייבת לאפשר לו לתקן ,לחזור בתשובה ,להתרומם .ביזוי
פומבי ,משפחתי ,חברתי או קהילתי לא מסייע להשתקם ולהתרומם וודאי
373
