Page 369 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 369
םיטפשמ תפרש Pg: 369 - 12-Front 22-04-14
יש כלבים עם לב אדם
והנה ,באמצע הפרשה ,בסמוך לאיסור אכילת טרפה ,מופיע ציווי מפעים:
ִ ִַּ"רלְתו ְׁ ְַבהא,יֹשְנִ ׁלִֵתל ְשכניּוֵען ֹט-דקֹת ֶאֹ ָד ַׁחתאָֹושֲמ,.ח ֵסרִּ,ילֹת ְַאהלֹרי ִ ּּואִבןיתִִָ ּ -םלשתׂיְ;הא ֶ—,י ּוהְָׁ ֵלב ַשַָהַאשּׂמֲ ֹטחר ֵערת ַיּׁ.בָ ְַָּ-שוְ ָושׂר ִֶד ּדבאלי;,הם ְַ ,לאֹט ְֵלאל ָרָ -ר ֶָּפתת ֹעׁ ְה ֶה ַתש ּ;דלֹת ְרוא ָילְְֹּב ִדאֹתרָךי-א ַ ֵב ֹתכִוע ֲ"לע ֶּוםנָ -(,ה ַרשלׁ ֶַָּכעמש ֶוללעת,-ב
כב ,ל–כג ,א-ג).
מי הם "אנשי קודש"? ומה הקשר בין הציווי להיות "אנשי קודש" ובין
איסור אכילת בשר טרפה והחובה לזרוק אותו דווקא לכלבים? מדוע
נסמכו ציווים אלה לציווי "לא תשא שמע שווא" ,שמשמעו (כפי שמסביר
לנו רש"י) אזהרה למקבל לשון הרע?
רש"י ( ,1040-1105צרפת) מלמד אותנו:
"ואנשי קדש תהיון לי – אם אתם קדושים ופרושים משקוצי
נבלות וטרפות הרי אתם שלי ,ואם לאו אינכם שלי"( .רש"י,
שמות כב ,ל).
בתחילת דבריו מתייחס רש"י רק למילה "לי" ומציין שאם נהיה קדושים
ופרושים מאכילת טרפות ,נזכה להשתייך לקב"ה .בהמשך מלמד אותנו
רש"י שהתורה מורה באופן מפורש להשליך את הטרפה לכלבים דווקא,
מתוך הכרת הטוב ומתן שכרם המגיע להם; שכן במצרים ,הכלבים לא
פתחו את פיהם בעת מכת הבכורות ,לא נבחו ,בניגוד לטבעם.
"לכלב תשליכון אותו – ...אם כן מה תלמוד לומר לכלב? למדך
הכתוב שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ,שנאמר( :שמות יא ז)
ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו ,אמר הקב"ה תנו לו שכרו".
(שם).
רש"י מחזיר אותנו לאזהרה שקדמה למכת בכורות ,שבמהלכה תיאר
הקב"ה למשה את המהומה שתתחולל בעת ביצוע מכת הבכורות:
369
