Page 136 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 136
Pg: 136 - 5-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
בית נורמאלי בעיר אין לך .אתה גר בצריף הקטן הזה בירכתי הר-
אפרים ,מחשיב את עצמך למיוחס בעוד אני צריכה לקבץ נדבות על
מנת להביא לך לאכול" .האישה החלה לבכות במר ליבה על גורלה
האכזר" ,כל חיי הייתי כמנודה בגלל היותי בת יפת-תואר .אבא שלי
לעולם לא השלים עם המציאות שייצרו התגבר עליו ולכן לקח את
אימי לאישה .הצדקנות המופרזת שהגיעה מתוך גבהות ליבו ,גרמה
לו לתת אותי לראשון שביקש לקחת אותי .לדאבוני הרב ,אתה היית
הראשון שהגיע ,ואבי זרק אותי בשמחה מביתו שבבית לחם יהודה.
עתה ,נגזר עליי לחיות עם יצור כמוך!" .האישה נפלה על ברכיה
בבכי מתפרץ ,גופה המושפל רועד בכאב .הבעל התיישב במקומו,
ממשיך לאכול את הלחם שנותר על השולחן ,מביט בפילגשו בחיוך
חמוץ.
אישון לילה ואפלה ,הרוח הנושבת מכריחה את האישה לאמץ
את בלאותיה אל גופה הרועד .צרור קטן הצרור על שיכמה ובו
הניחה את מעט הבגדים הישנים ,תופף חרישית על גופה .היא
פותחת את דלת הבית לאיטה ,מקווה כי חריקת הצירים לא יעוררו
את בעלה הישן .המחשבה על הדרך הארוכה מבית בעלה לבית
אביה ,הרעידה את הגוף מפחד .הידיעה כי המציאות של חוסר
הנהגה גורמת להפקרות ,מנעה את האישה לעשות את המעשה
עד עתה ,אבל שברון הלב והגוף מההשפלות החוזרות ונשנות,
האיצו באישה לקום ולעשות את המעשה הנועז .אור הירח החלוש
מאיר מעט את הדרך ,מונע במקצת את המעידות והנפילות מאבני
הנגף" .הוא בוודאי יקבל אותי לביתו" ,חשבה האישה ,זוכרת את
הימים הנוראיים שעברו עליה בחברת אביה לאחר מות אימה" .בכל
זאת הוא אבא שלי .אני בתו היחידה ,אין ספק שיקבלני בזרועות
פתוחות" ,ניסתה לחשוב בדרך אופטימית ,ממהרת את רגליה,
נושאת תפילה לבל ימצאוה ליסטים או חיות היער .לאחר שעות של
הליכה מאומצת ,החל השחר להפציע ,מגלה את הדרכים המוכרות
136
