Page 139 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 139

‫‪Pg: 139 - 5-Back 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫מלעשות את אשר הוא חפץ‪" .‬טוב‪ ,‬תקשיבי‪ ,‬אתן לך שלושה ימים‬
‫למצוא מקום מגורים ועבודה‪ .‬לכי להסתובב בעיר ולחפש מישהו‬
‫שיעסיק אותך וייתן לך מקום מגורים ומאכל"‪ ,‬אמר באנחה‪ ,‬מצפה‬
‫ששלושת הימים יעברו במהירות‪" .‬בינתיים תסדרי ותנקי את הבית‪,‬‬
‫אני הולך לישון קצת‪ ,‬משום מה‪ ,‬פתאום אני מרגיש לא טוב"‪ ,‬אמר‪,‬‬

                              ‫מבין מאיפה צצה ההרגשה הרעה שקיבל‪.‬‬
‫שלושת הימים חלפו‪ ,‬האישה מצאה עבודה – משרתת בבית‬
‫אחד האנשים הגרים סמוך לבית אביה‪ .‬היא עובדת מבוקר עד ערב‬
‫תמורת מקום לינה עזוב ואוכל המספיק בקושי למחייתה‪ ,‬ולעת‬
‫ערב מוכרחת היא ללכת לבית אביה כדי לנקות ולסדר את המהפכה‬

                                                ‫השוררת שם בסוף כל יום‪.‬‬

‫שעת ערב הגיעה‪ ,‬החמה החלה להתכסות בשיפולי ההרים‪,‬‬
‫כמודיעה היא על הלילה הקרב ובא‪ .‬האיש הלוי יושב בצריפו‪,‬‬
‫מחכה לנער אשר הכניס לביתו על מנת שיקבץ מעט אוכל תמורת‬
‫מקום הלינה‪ .‬הרעב מציק‪ ,‬מכרסם בבטן שלא אכלה לשובעה כבר‬
‫ארבעה חודשים‪ .‬מבטו סובב את החדר הקטן שהחל להעלות צחנה‬
‫מחוסר יד מנקה‪ ,‬בליל חפצים זרוקים על הקרקע מיום שבו עזבה‬
‫פילגשו את ביתו‪ .‬גניחת מורת רוח יצאה מפי האיש‪" ,‬אולי הייתי‬
‫נוקשה מדי? בפעם האחרונה‪ ,‬כנראה‪ ,‬באמת הגזמתי‪ ,‬שערה בתוך‬
‫המרק‪ ,‬הלוואי שהייתה לי עכשיו קערת מרק"‪ ,‬חשב האיש בכבדות‪.‬‬
‫"לפחות היא הייתה דואגת להביא מספיק מזון להשביע את רעבוני‪,‬‬
‫הנער בקושי מצליח לאסוף מזון בשביל שלא נמות ברעב‪ .‬המעצבנת‬
‫הזאת הלכה בוודאי לבית אביה‪ ,‬אין לה מקום אחר ללכת אליו‪.‬‬
‫אולי הכי טוב שאלך לאביה כדי להשיב אותה אליי? היא בטח אינה‬
‫מקבלת תפנוקים בבית אביה‪ ,‬וברור שהיא לא מצאה לה עבודה‬
‫טובה או בעל אחר"‪ .‬הלוי יושב בחדרו‪ ,‬חוכך בדעתו שוב ושוב מה‬
‫עליו לעשות‪" .‬מכל צד‪ ,‬המצב היה טוב יותר כאשר היא הייתה כאן‪,‬‬
‫אפילו שהרבה פעמים היא מבלבלת את השכל‪ ,‬אבל לפחות דואגת‬

‫‪139‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144