Page 142 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 142
Pg: 142 - 5-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
נדיבותו" ,בן אדם צריך להיזהר לא לפזר את כספו לריק ,אבל
עכשיו יש לנו אורח מכובד .נו ...תזיזי את עצמך".
שלושה ימים ישב החתן בבית חמיו ,הדואג לרצותו ,אוכלים
ושותים מעדני תפנוקים .האב דאג לפרסם את בואו של חתנו הנכבד
לכל תושבי העיר ,מתכבד בלוי ,בעל בתו ,שבא להשיבה אליו.
האישה אף היא מספרת בגאון על כי בעלה הגיע במיוחד על מנת
לבקשה כי תשוב עימו לביתו ,מנסה להוכיח בזה לכול כי לא סרחה
תחת בעלה.
היום הרביעי הגיע ,הלוי קם מוקדם ,מתכונן ליציאה חזרה
לביתו ,ואולם האב משכנעו כי יסעד פת שחרית ויצא לאחר ארוחת
הבוקר .ארוחת הבוקר נמשכה עד הערב ,הבשר והיין המשובח
הפילו תרדמה על האנשים ,והם לנים לילה נוסף בבית האב .גם
ביום החמישי הפציר האב בלוי כי יאכל בטרם ילך לדרכו .הסעודה
נמשכה עד שעות אחר הצהריים המאוחרות.
"ידידי היקר" ,אמר הלוי לאב בקומו בכבדות ממקום מרבצו,
"אנחנו חייבים ללכת עתה .אם נזדרז נוכל להגיע לביתי לפני כניסת
השבת" .הלוי סימן לאשתו ולנער כי יזדרזו לצאת את הבית.
"מדוע ,חתני היקר? הישארו כאן עד יום ראשון ואז תלכו",
הפציר האב ,חש את ראשו סחרחר מפאת היין הרב ששתה.
הלוי הביט בחותנו כשעיניו מרצדות מעט בשכרות" ,תודה רבה
ידידי ,אבל אנחנו חייבים לזוז .אל תדאג ,אנחנו נגיע להר-אפרים
טרם החשיכה .שמחתי מאוד לראותך ,מקווה שנתראה בקרוב
בנסיבות משמחות יותר" ,אמר הלוי בחיוך ,טופח על כתף חותנו
בידידות.
המסע להר-אפרים החל .הלוי ופילגשו רוכבים על החמורים
העמוסים במגדנות אשר נתן אבי האישה לחתנו ,בעוד הנער
מנהיגם .עיני הלוי נעצמות מפעם לפעם ,מתעורר כשחש את הקבס
העולה בגרונו .המסע נמשך לאיטו מפאת חוסר יכולתו של הלוי
לרכוב בזריזות.
142
