Page 138 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 138
Pg: 138 - 5-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"יש שם מים בפינה" ,אמר האב ,מורה באצבעו לפינת החדר,
"קחי לך לשתות ותביאי גם לי משם משהו לאכול ולשתות ,לא
הספקתי לאכול שום דבר הבוקר".
האישה ניגשה במהירות לפינת החדר ,מחפשת שתי כוסות שייראו
נקיות במידת האפשר ,ממלאת מים דלוחים מכד החרס המטונף.
תרה בעיניה אחר שאריות מזון הנמצאות בארון המט ליפול ,אוספת
מכל הבא ליד ומגישה לאביה המצוברח.
"אז איפה בעלך?" ,שואל במבט רציני.
האישה מתבוננת באביה ,נזכרת בעבר הרחוק המודחק ,בעת שבה
חיה בבית אביה ,מבינה כי לא תמצא בליבו הזדהות למצבה העגום,
יודעת למפרע את תגובתו הצפויה" .ברחתי מבעלי ,"...אומרת
חלושות כשדמעות מציפות את עיניה" ,כבר לא יכולתי לסבול את
המצב ,להיות שפחה בבית של אדם חסר לב ורגש ,אדם שמתעלל
בי נפשית וגופנית ,אדם שלא אכפת לו ממני בכלל ,רק משתמש בי
ככלי מאוס ,"...בכתה בכאב עמוק.
האב התבונן בבתו הבוכייה" ,מה היא רוצה מהחיים שלי האישה
הזאת? רוצה ליפול עליי ,לכלות את ממוני? לשגע לי את הראש
עם הבעיות שלה? היא לא שייכת אליי יותר ,היא שייכת לבעלה!
שתשבור את הראש שלה איתו" ,חשב בניכור הלב מבתו" .נו ...אז
מה את רוצה ממני? למה באת דווקא אליי?" ,שאל בכעס.
האישה הרימה עיניה בכאב ,מבינה כי הזיכרונות המודחקים היו
פחות נוראיים מהמציאות ,כועסת על עצמה שהעלתה בדמיונה כי
ישנה אפשרות שאביה יקבלה .יודעת היא כי אהבתו נתונה אך ורק
לכספו ורכושו הרב שאותו הוא משכיר ,ומכספי השכירות יכול הוא
לחיות כאיש עשיר" .אין לי מקום אחר ללכת ,אבא .לאן אלך? אתה
אבא שלי ,לכן באתי אליך .חשבתי שאולי תרחם עליי ,על בתך
היחידה ,ותיתן לי לגור אצלך בינתיים" ,לחשה בצער.
האב הביט בבתו ,מבין כי יש דבר מה בטענותיה אך מואס
במחשבה שיצטרך לפרנס את בתו ולהכיל עוד אדם שיגביל אותו
138
