Page 137 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 137
Pg: 137 - 5-Front 21-10-20
ימי השופטים
של אזור ימי ילדותה הרחוקה .כעבור שעה קלה עולה חיוך על פני
האישה בהכירה את ביתו של אביה .האישה עומדת לפני דלת הבית
המוכרת ,מנסה להיטיב את בגדיה לקראת הפגישה המחודשת עם
אביה ,שלא ראתה שנים רבות .קולות הטרוניה והקללות המסוננות
מבין השיניים החורקות ,עולים באוזני האישה" .הוא לא השתנה",
היא חושבת בספק גיחוך ספק פחד .היד הורמה בחשש ,נוקשת
קלות על דלת הבית.
"מי זה? תלך ,תלך ,כבר תרמתי די והותר! השכם בבוקר באים
לבקש נדבות! לך לעבוד!" ,נשמעה הצעקה הרוטנת מבעד לדלת.
האישה המתינה בחשש ,שומעת את גרירת הכיסאות הכבדה של
אביה ,נוקשת שנית על הדלת" .אוף ...נודניק ,אתה לא מרפה?!",
נשמעה הקריאה העצבנית בעוד הפסיעות מתקרבות אל הפתח,
"כנראה ,אצטרך ללמד אותך לקח!" .הדלת נפתחה בכוח ,חריקת
הצירים נשמעה בחוזקה.
האישה התרחקה קלות מהדלת ,יודעת כי ייתכן שאביה יהלום
בפני הנוקש על דלת ביתו מבלי לברר מיהו הנוקש" .שלום אבא",
אמרה האישה בחיוך לנוכח האגרוף המורם ,רואה את פני אביה
זועפות כשם שדמיינה אותו בנוקשה על הדלת.
"מה שלום? מה את עושה כאן? איפה בעלך?" ,רטן האב כשעיניו
תרות אחר בעל האישה.
"שלום אבא" ,חזרה האישה ,מטעימה את המילה אבא ,מנסה
לעורר באביה רגש מה כלפיה" .באתי לבקר אותך ,אני מאוד עייפה,
הלכתי כל הלילה ברגל .אני יכולה להיכנס ולשתות מעט מים?",
שאלה בתחינה לאביה הזועף וקצר הרוח.
"נו ...טוב ,היכנסי" ,אמר בלית ברירה לבתו היחידה.
האישה נכנסה לאיטה ,ריח הטחב וההזנחה עלה באפה ,גורם לה
הרגשת חנק וקבס" .תודה אבא" ,אמרה חרישית כשעיניה רואות
את המהומה השוררת בבית ,נזכרת בימים שבהם היא טיפלה בבית
אביה.
137
