Page 153 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 153
Pg: 153 - 5-Front 21-10-20
ימי השופטים
נשיא שבט בנימין צעד על החומה ,עיניו בורקות מזעם על העוולה
שנעשית עם בני שבטו" .אחיי ורעיי לוחמי שבט בנימין" ,קרא
לאנשיו בקול רם ונישא" ,אל תיראו ממספרם הרב של אויבינו
הקמים עלינו .אף שאנו מונים רק כעשרים ושישה אלף לוחמים,
ואויבינו כארבע מאות אלף ,אל תתנו ליתרונם המספרי להביא מורך
בליבכם" .הנשיא העביר עיניו על הלוחמים המצוידים בקשתות,
"לא רק שיש לנו יתרון בהיותנו בעיר מבוצרת על גבעה ,אלא גם
הצדק עימנו .אין לשום שבט את הסמכות לדון את אנשינו כי אם
לנו ,אם נרצה" ,חייך הנשיא אל לוחמיו .קול תרועת חצוצרות נשמע
בעיר" .קשתים!" ,ציווה הנשיא" :תפסו את עמדותיכם!" .הקשתים
נעמדו מול חריצי החומה ,מותחים את מיתרי קשתותיהם ,מוכנים
לפקודה .העיניים נעוצות בלוחמים הצועדים לקראתם ,המתקדמים
אל עבר החומה כנחיל בני אדם .שבע מאות הקשתים ,רובם מתושבי
הגבעה ,הם אנשים איטרי יד מדויקים להפליא.
"עכשיו!" ,ציווה הנשיא את קשתיו .שבע מאות חיצים נורו,
מפילים שבע מאות חללים .בזריזות מוציאים הקשתים חיצים
נוספים ,מפילים את אויביהם .ושוב ...ושוב ...ושוב...
לוחמי ישראל נפוצו לכל עבר ,מטר החיצים המדויקים הפליא
בהם את מכותיו .לוחמי בנימין שיצאו מהעיר רדפו אחר הלוחמים
הנסים .ערמות גוויות מקיפות את העיר הבצורה .עשרים ושניים
אלף גופות לוחמים נותרו מאחור .קולות צהלה ושמחה עלו מהעיר
למראה מנוסת האויב הצר.
שבטי ישראל המוכים נאספו שוב ,מתקבצים סביב נשיאיהם.
הזקנים שנשלחו לבית-אל כדי לשאול באורים ותומים אם להוסיף
ולצאת למלחמה ,נענו בחיוב" .איש מאיתנו לא ייתן את בתו לאיש
מאנשי בנימין" ,נשבעו הזקנים ,כוללים בשבועתם את כל הבאים
למלחמה.
153
