Page 154 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 154
Pg: 154 - 5-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
ביום השני למלחמה חזר הטבח על עצמו ,שמונה עשר אלף
לוחמי שבטי ישראל נפחו את נשמתם.
הזקנים נשלחו שוב לבית-אל ,מבכים את ארבעים אלף הלוחמים
שמתו ,מעלים עולות ושלמים ,צמים ועורכים חשבון נפש עמוק על
מה היה הקצף .לאחר זמן מה ,הסכימו בדעתם כי המוות הרב נגרם
עקב אי מחייתם על עוון פסל מיכה והעבודה הזרה .הם מקבלים
עליהם לשוב בתשובה על עוונותיהם ועוונות העם.
"אדוני הכהן הגדול ,האם נצא למלחמה על שבט בנימין או האם
נחדל מהמלחמה?" ,שאל ָע ְת ִני ֵאל בעיניים דומעות.
פינחס הביט ב ָע ְת ִני ֵאל ,ליבו נכלל באלוקיו" ,עלו ,כי מחר אתננו
בידך" ,נתקבלה התשובה.
"הם שוב באים" ,חייך נשיא בנימין לאנשיו בזחיחות לב" ,כנראה
משעמם להם ,או שיש להם עודף אנשים" .לוחמי שבט בנימין
חייכו איש אל אחיו ,מצפים למלחמה .הכאב הראשוני על הריגת
אחיהם נעלם ,מותיר בלב רק את חדוות הניצחון" .נראה לי שצריך
ללמדם לקח ,עלינו לגרום להם להבין שלא כדאי להם להתעסק
איתנו! היום כולנו נצא לקראתם ,נכה בהם כך שהם ישובו לביתם
ויעזבו אותנו במנוחה .היום ,נרדוף אחריהם ונשמיד אותם! הגיעה
העת שיבינו כי עם אנשי שבט בנימין לא מתעסקים!" ,קול צהלה
נשמע מהלוחמים המשולהבים.
לוחמי בנימין יצאו מפתח העיר ,מצפים לעולים לקראתם .העיניים
בורקות משיכרון הניצחון .הידיים מלטפות את כתות החרבות,
מצפות לפתיחת הקרב.
לוחמי שבטי ישראל מתקדמים ,חוששים מהתבוסות שעברו אבל
גם בטוחים בהבטחת האורים ותומים.
קול צעקת קרב פרצה מלוחמי בנימין המשולהבים שפרצו בריצה
אל עבר אויביהם .חיוך עלה על הפנים בראותם את אויביהם נסוגים
אחור במנוסה" .קדימה אחיי! גם הפעם נראה להם מאיזה חומר
154
