Page 157 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 157

‫‪Pg: 157 - 5-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

                    ‫פרק יז‬

        ‫לא יימחה שבט‬

‫זקני ישראל התאספו בבית‪-‬אל‪ ,‬פניהם נפולות על‪-‬אף הניצחון‪,‬‬
‫העיניים נפוחות מבכי על האסון הנורא שהתרחש‪ ,‬המבטים‬
‫מושפלים והלבבות דואבים‪ .‬הדממה נשברת מדי פעם בפעם מחמת‬

                                    ‫אנחה שוברת לב של אחד הנאספים‪.‬‬
‫"על כולנו לערוך חשבון נפש עמוק"‪ ,‬שבר ָע ְת ִני ֵאל את הדממה‪,‬‬
‫"לעולם לא פקדה צרה נוראה כזאת את עמנו‪ ,‬מלחמת אחים‬
‫מחרידה‪ .‬יותר ממאה אלף הרוגים‪ ,‬ובהם אנשים‪ ,‬נשים וטף"‪ .‬קולו‬
‫של ָע ְת ִני ֵאל נשבר‪" :‬חובה עלינו לחשוב על מה היה הנגף‪ .‬יודע אני‬
‫וליבי דווה על פסל מיכה ועל הנשים הנוכריות‪ ,‬אך ליבי אומר לי כי‬
‫לא על זה הגיעה הצרה הזו‪ ,‬שיימחה שבט שלם מישראל‪ .‬יודעים‬
‫אתם כי במידה שיימחה שבט אחד מהשבטים‪ ,‬עמנו לעולם לא יוכל‬
‫להגיע לשלמות‪ .‬שנים עשר השבטים הם הכרח על מנת שתשרה‬

                               ‫השכינה בינינו‪ .‬ועתה‪ ,‬שבט אחד נחסר"‪.‬‬
‫אחד הזקנים נשא עיניו אל עבר ָע ְת ִני ֵאל‪" :‬הבנתי כי שש מאות‬
‫גברים מבנימין נמלטו אל סלע רימון‪ ,‬אולי מהם יוכל השבט לצמוח‬

                                                     ‫שוב‪ ,‬אולי יש תקווה"‪.‬‬
‫"אבל כולנו נשבענו שלא ניתן מבנותינו לשבט בנימין‪ .‬כל מי‬

          ‫שהיה במלחמה נשבע על כך"‪ ,‬אמר נשיא דן בקול נכאים‪.‬‬
‫"לדעתי‪ ,‬הצרה קמה עלינו מפני שעיר אחת מערי ישראל עברה‬
‫על החרם שהחרמנו"‪ ,‬אמר נשיא שמעון בעודו מעביר מבטו על‬
‫האנשים‪" .‬במלחמת העי ניגפנו בגלל עכן אשר עבר על החרם‪ ,‬איש‬

‫‪157‬‬
   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162