Page 158 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 158

‫‪Pg: 158 - 5-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫אחד שחטא‪ ,‬ואילו אצלנו עיר שלמה לא באה למלחמה‪ .‬אנשי יבש‪-‬‬
‫גלעד לא נענו לקריאה הגורפת ובכך עברו על החרם‪ ,‬ובחטאם מתו‬
‫אנשינו"‪ .‬עיניו הנפוחות רושפות אש‪" ,‬חובתנו היא להעניש את‬
‫אנשי יבש‪-‬גלעד ולהחרימם כאשר אמרנו‪ ,‬ומזה תוכל לצמוח ישועה‬
‫לשבט בנימין‪ .‬שהרי אנשי יבש‪-‬גלעד לא היו בחרם ולכן אין איסור‬
‫בכך כי ניתן את בנותיהם לבחורי בנימין‪ .‬הגברים ונשותיהם חייבים‬
‫מיתה; הגברים לפי שלא באו למלחמה‪ ,‬והנשים על שלא דחקו‬
‫בבעליהן‪ .‬אך בנותיהם הצעירות אינן בעוון‪ ,‬הלכך נביאן אל בני‬
‫בנימין ושתי הבעיות ייפתרו כאחת"‪ .‬נשיא שמעון הביט באנשים‪,‬‬
‫מבחין בהסכמה בעיני הכול‪" ,‬עלינו להשלים את המלחמה"‪ ,‬אמר‬

                   ‫בקול כבד‪" ,‬אף על הצער של עוד מוות בישראל"‪.‬‬
‫שנים עשר אלף לוחמים נשלחו אל עבר יבש גלעד‪ ,‬נכנסים אל‬
‫העיר בשלום‪ ,‬תוקפים את התושבים והורגים אותם‪ .‬ארבע מאות‬
‫נערות אשר לא היו נשואות נלקחו בשבי על מנת להביאן לאנשי‬

                                                                       ‫בנימין‪.‬‬

‫בחור קל רגליים פרץ אל תוך המערה ופניו מביעות אימה‪" .‬הם‬
‫כאן"‪ ,‬אמר ברעד כשידו מופנית לעבר פתח המערה‪" .‬הם באו‬
‫לסיים את אשר החלו לעשות! אלפי לוחמים! אין לנו סיכוי!"‪.‬‬
 ‫עיניו החלו לדמוע‪ ,‬מיצר הוא על כי זהו יומו האחרון עלי אדמות‪.‬‬
‫"אם בזאת הם חפצים‪ ,‬אינני מתכוון לתת להם לקחת את חיי‬
‫בקלות"‪ ,‬סח אחד הגברים‪" ,‬אם אני הולך למסעי האחרון‪ ,‬אקח‬
‫יחד איתי כמה מהם כמלווים"‪ .‬האיש חייך חיוך בוטח לחבריו‪:‬‬
‫"אנחנו לא נמות כנמושות‪ ,‬ניתן להם קרב שהם לא ישכחו אותו‬
‫במהרה"‪ .‬האיש שלף חץ מאשפת החיצים שעל גבו‪" ,‬בואו נצא‬
‫לקראתם"‪ ,‬אמר בעודו דורך את קשתו‪ .‬שש מאות הבחורים שלפו‬
‫חיצים‪ ,‬דורכים את הקשתות בחיוך מר‪ ,‬עושים דרכם בצעד בטוח‬

                                     ‫אל פתח המערה‪ ,‬אל המוות הצפוי‪.‬‬

                                                                           ‫‪158‬‬
   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163