Page 211 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 211
Pg: 211 - 7-Back 21-10-20
ימי השופטים
קול תשואות המון עם הקביל את פני שלוש מאות הלוחמים
הצולחים את הירדן ,רבבות אנשים באו לקבל את פני מושיעם
וגיבוריו .הגיבורים ,ובראשם גדעון ,נישאו על כתפי ההמון.
ריקודים ,שירה ונעימת כלי נגינה ליוו את העם שנגאל .שעות רבות
נמשכה השמחה ,משתה כיד המלך הוכן ללוחמי גדעון.
"אדוננו גדעון" ,נישא קול ברמה ,משתיק את החגיגה" ,משול
בנו! גם אתה ,גם בנך ,גם בן בנך ,כי הושעתנו מיד מדיין!" .הס
הושלך לשניות אחדות בעוד האנשים מעכלים את מה שנאמר .קול
תשואה רמה נשמע ,קריאות 'יחי המלך גדעון' פורצות מפי האנשים
המוכנים למסור את נפשם ,גופם וממונם לכבוד המושיע אותם מיד
האויב האכזר.
גדעון נעמד על בימה קטנה ,נושא את ידיו כדי להשקיט את העם.
"ידידיי ,תודה על האמון שאתם נותנים בי ,אבל לא אני ולא בני
נמשול בכם!".
קולות אכזבה נשמעו מכל עבר.
"השם ימשול בכם!" ,המשיך גדעון בדבריו" ,לא אני הושעתי
אתכם כי אם השם! שלוש מאות לוחמים לא יכולים להביס צבא
של מאה שלושים וחמישה אלף לוחמים! להשם המלחמה ולהשם
הניצחון! והוא לבדו ראוי למשול בכם!".
תשואות החלו להישמע ממספר מוקדים ,סוחפות אחריהן את
כלל העם המקבלים עליהם את מלך עולם כמלכם ,מחליטים בליבם
לשוב לכור מחצבתם אשר זנחו.
"ידידיי ,רוצה אני לבקש מכם דבר מה" ,פנה גדעון לעם" ,מי
שיהיה מוכן ,ייתן לי את הנזמים אשר לקח לשלל על מנת שנעשה
מהם אפוד לזכר הנס והתשועה שעשה לנו השם .אפוד שיזכיר לנו
את גדולת השם".
"בשמחה!" ,עלתה הקריאה מהעם .בד גדול נפרש ועליו השליכו
האנשים נזמים ותכשיטים נוספים אשר לקחו לשלל .הזהב הותך
211
