Page 210 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 210
Pg: 210 - 7-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"אדוני" ,פנה אחד הלוחמים הכואבים מהריגת אנשי פנואל
לגדעון" ,מה עם שני אלה?" ,האיש הצביע על ֶז ַבח ו ַצ ְל ֻמ ָּנע
הכפותים.
גדעון ניגש למלכי מדיין ,מתבונן בשני המלכים הכפותים
הזוקפים גבם בגאווה מולו" .המנוחה שנתנו להם גרמה להם לחוש
בטוחים" ,חשב .גדעון סקר את המלכים הסוקרים אותו מנגד.
"איפה האנשים אשר הרגתם בתבור?" ,שאל ביודעו כי בוודאי
נהרגו אחיו שנשלחו על ידו לתבור.
שני המלכים חייכו ,זיק של שמחה ניצת בעיניהם" .עכשיו אני
מבין מאיפה אתה מוכר לי" ,אמר זבח בשמחה" ,אתה נראה בדיוק
כמוהם" ,צחוק פרץ מגרונו" ,הם היו אחים שלך או בנים שלך?".
"אחיי ,בני אימי הם" ,אמר גדעון בצער בעוד דמעה זולגת מעינו,
"לו החייתם אותם ,לא הייתי הורג אתכם".
"דומים להפליא" ,צחק ַצ ְל ֻמ ָּנע" ,אני מתכוון היו דומים ...עכשיו
הם דומים יותר לקציצות בשר מן הסתם"ֶ ,ז ַבח ו ַצ ְל ֻמ ָּנע צחקו בקול
מהבדיחה המשותפת.
גדעון הביט בבנו הבכור יתר היושב על ברכיו ,בוכה על מותם של
דודיו" ,קום ,הרוג אותם" ,אמר לבנו.
יתר קם על רגליו ,מתבונן בפחד באנשים השנואים הלועגים על
מותם של דודיו .ידו נשלחת לחרבו ,רעד אוחז בגופו מפני שני
המלכים האכזריים" .אבא ,אני לא יכול ,"...אמר בבכי.
קול צחוקם של המלכים התגבר לנוכח פחד הילד ,צחוק הנובע
מהסתרת הפחד המשתק" .קום אתה פגע בנו ,עזוב את התינוק ,או
שגם אתה מפחד!" ,צחקו ֶז ַבח ו ַצ ְל ֻמ ָּנע על גדעון העומד עם גבו
אליהם" ,אתה המלך שלהם ואנחנו מלכים .כי כאיש כגבורתו ,אם
אתה גבר?!".
גדעון הסתובב במהירות ,שלף את חרבו תוך כדי סיבובו ,ובאבחת
חרב אחת התיז את ראשי שני המלכים.
210
