Page 205 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 205

‫‪Pg: 205 - 7-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫קריאות הפחד החרישו את מחנה מדיין בעוד תקיעות השופרות‬
‫מתגברות ומתעצמות‪ .‬כל אדם נראה כאויב הבא לתקוף‪ ,‬לוחמי‬
‫מדיין‪ ,‬עמלק ובני קדם החלו להכות איש באחיו‪ ,‬מכים בחרבותיהם‬
‫לכל עבר מפחד האויב‪ .‬חלק מהלוחמים החל לנוס לכיוון מזרח על‬

                              ‫מנת לעבור את נהר הירדן ולשוב לארצם‪.‬‬
‫שליחים דחופים נשלחו לשבט אפרים‪ ,‬מצווים אותם ללכוד את‬
‫מעברות המים שבנהר הירדן‪ .‬השליחים שנשלחו אל עשרים ושניים‬
‫אלף הלוחמים הנמצאים בהר גלעד‪ ,‬מצטרפים למרדף אחר האויב‪.‬‬
‫רגלי הלוחמים קלילות מרינת הלב על התשועה‪ ,‬רודפות אחר‬
‫האויב‪ .‬ריח מי נהר הירדן עלה באף הלוחמים‪ ,‬קול פכפוך המים‬
‫נשמע כנעימה מלבבת‪ .‬ההכרה כי אחיהם‪ ,‬בני אפרים‪ ,‬יושבים‬
‫על מעברות הירדן וחוסמים את דרך המנוסה של האויב‪ ,‬מרנינה‬
‫את הלבבות‪ .‬הלוחמים החלו לצלוח את הנהר‪ ,‬מביטים בשמחה‬
‫ברבבות גוויות האויב המוטלות כדומן לאדמה‪ ,‬רואים מעבר לנהר‬

                                             ‫את בני אפרים המצפים להם‪.‬‬
                            ‫"למה לא קראת לנו להילחם במדיין?!"‪.‬‬
‫הקריאה הכועסת הפתיעה את גדעון ואנשיו‪ .‬שני ראשים‬
‫עטורי כתרים הושלכו לעבר רגלי גדעון‪" .‬אלה עורב וזאב מלכי‬
‫מדיין"‪ ,‬אמר מנהיג אפרים בכעס לגדעון‪" ,‬מדוע לא קראת אף לנו‬

                                                               ‫למלחמה?!"‪.‬‬
‫גדעון הביט בנשיא אפרים ברוך‪ ,‬עיניו מושפלות בכאב‪" ,‬אחי‪ ,‬וכי‬
‫מה עשיתי? הלוא טוב עוללות אפרים מבציר אביעזר‪ .‬מה שאתם‬
‫עשיתם לבסוף חשוב הרבה יותר מאשר אני עשיתי בתחילה‪ .‬בידכם‬
‫נתן אלוקים את שרי מדיין‪ ,‬את זאב ואת עורב‪ .‬אני לא הייתי יכול‬

                         ‫לעשות תשועה כזו כפי שאתם עשיתם‪ ,‬אחי"‪.‬‬
‫נשיא אפרים הביט בגדעון‪ ,‬הכעס התחלף בחיוך‪ ,‬שני המנהיגים‬

                                                           ‫התחבקו באהבה‪.‬‬
‫"אחיי‪ ,‬לא הסתיימה המשימה"‪ ,‬אמר גדעון לשלוש מאות‬
‫האנשים אשר עימו‪ֶ " ,‬ז ַבח ו ַצ ְל ֻמ ָּנע מלכי מדיין נמצאים בנחלות‬

‫‪205‬‬
   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210