Page 203 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 203
Pg: 203 - 7-Back 21-10-20
ימי השופטים
הכתוב כאילו עשאה .אנא אחיי ,מבקש אני מכם כי תותירו צידה
ליוצאים לקרב ושתשאירו בידם את השופרות שיש לכם" .גדעון
עבר בין האנשים ,מעודדם לשוב למקומם .האנשים פנו למקומם,
משאירים את גדעון ושלוש מאות אנשיו המצוידים מאחוריהם.
הלילה ירד על המחנה הקטן .שלוש מאות הלוחמים העפילו להר,
מתבוננים בחוסר השקט שבמחנה הממלא את העמק עד אפס מקום.
גדעון מהלך חרישית בין הלוחמים ,רואה את הפחד המכרסם בליבו
על פני אנשיו .הוא מתיישב על סלע קטן ,מתלבט בליבו כיצד תגיע
התשועה הרחוקה מכל דמיון.
"קום רד למחנה כי נתתיו בידך" ,נשמע הקול בלב גדעון" ,ואם
ירא אתה לרדת ,רד אתה ו ֻפ ָרה ַנ ֲע ְר ָך אל המחנה .ושמעת מה ידברו
ואחר תחזקנה ידך וירדת להילחם במחנה".
גדעון קם בזריזות ממקומו ,תר אחרי ֻפ ָרה נערו ,אחד מהנערים
שהצטרפו אליו ביום שבו כרת את האשרה וניפץ את מזבח הבעל.
גדעון ו ֻפ ָרה החלו לרדת חרישית אל מוצב האויב ,ולנגד עיניהם
נגלו חמישים לוחמים חמושים הניצבים לשמור מפני התקפת
פתע .גדעון ונערו מקשיבים חרש לשני הלוחמים העומדים מטרים
ספורים מהם.
"אחי ,אני חייב לספר לך משהו" ,אמר לוחם לחברו בקול רועד,
"חלמתי חלום מפחיד .בחלומי ראיתי צליל לחם שעורים ,חתיכת
לחם שעורים הקלויה על גחלים ,והנה הלחם מתהפך במחנה
מדיין ,מפיל חללים מכל עבר ואף את המלאך הממונה על עמנו,
עד שהחריב את כל המחנה" .הלוחם החל לבכות ,מנסה להסתיר
את בכיו" ,אינני יודע את פשר החלום ,אך אימת מוות ממלאה את
ליבי".
החבר החל להזיע ,גופו נע בחוסר שקט" :אין זאת בלתי אם חרב
גדעון בן יואש איש ישראל .האלוקים שלהם נתן ,כנראה ,את מדיין
ואת כל המחנה בידו" .שני הלוחמים הביטו זה בזה באימה ,חשים
כי נחרץ גורלם וגורל עמם.
203
