Page 207 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 207

‫‪Pg: 207 - 7-Back 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫אף הם לסייע לרודפים ולעגו להם‪" .‬כאשר נשוב בשלום מהמלחמה‪,‬‬
                      ‫אנתץ את המגדל הזה"‪ ,‬אמר בכעס לשרי פנואל‪.‬‬

‫מחנה ֶז ַבח ו ַצ ְל ֻמ ָּנע נגלה לעיני הלוחמים‪ ,‬אור הירח האיר את‬
‫המחנה הגדול‪ .‬חמישה עשר אלף לוחמי מדיין שנסו מהמלחמה‬
‫הקימו לעצמם מחנה בקרקור‪ ,‬בטוחים הם כי ניצלו מהמוות אשר‬

                                    ‫פקד את מאה ועשרים אלף חבריהם‪.‬‬
‫"אחיי ורעיי‪ ,‬יודע אני כי עייפים ורעבים אתם‪ ,‬אך עלינו לנצל‬
‫את התנופה ולתקוף את מחנה מדיין עתה בעת לילה"‪ ,‬סח גדעון‬
‫ללוחמיו‪" ,‬כשנחסל אותם נוכל לנפוש ולאכול‪ .‬מן הסתם‪ ,‬נמצא‬
‫במחנה שלהם מספיק מזון להשביע נפשותינו‪ .‬הפחד זרוע בתוכם‪,‬‬
‫ממלא את כל ישותם‪ .‬כאשר נתקוף נצעק 'חרב לה' ולגדעון' כמו‬
‫שעשינו אמש"‪ ,‬אמר ללוחמיו‪" ,‬אני בטוח כי אימת המוות האוחזת‬

                                                     ‫בליבם תמוטט אותם"‪.‬‬
‫הלוחמים הקיפו את המחנה הגדול‪ ,‬מתעלמים מהיתרון המספרי‬
‫העצום של אויביהם‪ ,‬בטוחים בניסים שייעשו להם‪" .‬חרב לה'‬
‫ולגדעון"‪ ,‬עלתה הצעקה מסביב למחנה מדיין היושב לבטח‪ .‬לוחמי‬
‫מדיין המובסים והרצוצים החלו להכות בכל עבר‪ ,‬ממיתים את‬

                                                                     ‫חבריהם‪.‬‬
‫גדעון ואנשיו מביטים במתחולל במחנה מדיין בהנאה‪ ,‬צופים‬

                            ‫בדלדול שורות האויב מפאת הקרב הפנימי‪.‬‬
‫"אדוני‪ ,‬תראה"‪ ,‬אמר אחד הלוחמים לגדעון בהצביעו על שני‬
‫אנשים הזוחלים אל מחוץ למחנה בלאט‪" .‬אני חושב שאלה ֶז ַבח‬
‫ו ַצ ְל ֻמ ָּנע"‪ ,‬אמר הלוחם‪" ,‬הכתרים שעל ראשיהם מנצנצים לאור‬

                                                                       ‫הירח"‪.‬‬
‫"אתה צודק ידידי‪ ,‬בואו נלך ללכוד אותם בטרם ירחיקו"‪ ,‬אמר‬
‫גדעון לחמישה מלוחמיו‪" .‬אתם בינתיים תמתינו‪ ,‬תנו להם לבצע‬
‫את העבודה‪ .‬כשתראו שהם סיימו את שלהם‪ ,‬תתקפו את המחנה"‪,‬‬

‫‪207‬‬
   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211   212