Page 206 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 206

‫‪Pg: 206 - 7-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫שבטי עבר הירדן‪ ,‬עלינו לרודפם ולהציל את אחינו בני ראובן‪ ,‬גד‬
‫ומנשה מפניהם"‪ .‬האנשים הנהנו בראשם בחיוך על אף העייפות‬
‫שניכרה על פניהם‪ .‬הרגליים כבדות מעייפות והקיבה מציקה מרעב‪.‬‬
‫גדעון הביט באנשיו‪ ,‬מכיר להם טובה על כי אינם מטרידים אותו‬
‫בבקשה למזון או למנוחה‪ .‬העיר 'סוכות' נגלתה לעיני הרודפים‪.‬‬
‫"נעצור בסוכות"‪ ,‬אמר גדעון לאנשיו‪" ,‬נבקש מאיתם לחם לאכול‪,‬‬

                                              ‫ננוח מעט ונמשיך במרדף"‪.‬‬
‫האנשים נשמו לרווחה‪ ,‬הם יודעים כי הם חייבים לאכול דבר מה‬

                                                     ‫כדי להשיב את נפשם‪.‬‬
‫שרי העיר סוכות יצאו לקבל את הרודפים בפתח עירם בפנים‬
‫זועפות וקרות‪" .‬מה אתם עושים כאן? למה באתם הנה?!"‪ ,‬שאל‬

                                                 ‫שר העיר את גדעון בזעף‪.‬‬
‫"אחי‪ ,‬רודפים אנחנו אחרי ֶז ַבח ו ַצ ְל ֻמ ָּנע מלכי מדיין‪ .‬אנשיי רעבים‬
‫ועייפים‪ ,‬תנו לנו מעט לחם להברות את נפשותינו למען נוכל לשחרר‬
‫את עמנו מיד המדיינים"‪ ,‬סח גדעון בעודו מנסה להתעלם מהמבט‬

                                                    ‫המאשים של שר העיר‪.‬‬
‫השר גיחך בבוז‪" ,‬אתה חושב שתנצח אותם? הם ישמידו אותך‬
‫ואת קומץ האנשים אשר איתך‪ ,‬ואחר כך יבואו להתנקם בנו על‬
‫שסייענו בידך‪ .‬אתה מדבר כאילו כבר ניצחת את ֶז ַבח ו ַצ ְל ֻמ ָּנע‪ ,‬לא‬
‫ניתן לצבאך לחם!"‪ ,‬אמר השר בעודו מפנה את גבו לגדעון בבוז‪,‬‬

                                                     ‫מתכוון להיכנס לעירו‪.‬‬
‫גדעון התבונן בשר בתדהמה‪ ,‬כעס מילא את ליבו על התנהגות‬
‫השרים לאחיהם הבאים להושיע אותם‪" .‬לאחר שייתן ה' בידי את‬
‫ֶז ַבח ו ַצ ְל ֻמ ָּנע‪ ,‬אדוש בבשרכם את הקוצים ואת הברקנים"‪ ,‬אמר‬
‫גדעון בזעף לשרים המתרחקים ממנו‪" .‬בואו אחיי‪ ,‬נלך אל עבר‬
‫'פנואל'‪ ,‬שם בוודאי יתנהגו האנשים ביתר הגינות"‪ ,‬אמר לחייליו‬

                                                                    ‫הרצוצים‪.‬‬
‫הסאגה חזרה על עצמה בעיר פנואל‪ ,‬עיר גדולה ומבוצרת אשר‬
‫מגדל רם נישא מתוכה‪ .‬שרי פנואל‪ ,‬שעמדו על חומת העיר‪ ,‬סירבו‬

                                                                           ‫‪206‬‬
   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211