Page 267 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 267

‫‪Pg: 267 - 9-Back 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫"אולם‪ ,"...‬סח כמהרהר לעצמו‪" ,‬יש את טוב‪ ,‬שהוא קרוב יותר‬
‫לאלימלך‪ ,‬הוא אח ואני בן אח‪ ,‬לא אוכל לגאול אם ירצה הוא‬

                                                                      ‫לגאול"‪.‬‬
‫רות פרצה בבכי כואב‪ ,‬חשה כי ליבה משוסע מדחייתו של בועז‬
‫אותה‪" ,‬ידעתי‪ ...‬אמרתי לנעמי שלא תרצה לקחת אישה שפלה‬
‫כמוני‪ ,‬ועתה באתי במצוותה והתבזיתי‪ ,"...‬אמרה ורכנה לתוך‬

                                                      ‫עצמה‪ ,‬ממררת בבכי‪.‬‬
‫בועז הביט ברות‪ ,‬ליבו נקרע על הצער שגרם לאישה הצדקת‪.‬‬
‫"חי השם!"‪ ,‬נשבע מתוך כאב‪" ,‬לא טוב יגאלך כי אם אני! אדאג‬
‫לכך שטוב לא ירצה לגאול‪ .‬ליני פה הלילה‪ ,‬ובבוקר אדבר עם טוב‬

                                                               ‫ואגאלך אני"‪.‬‬
‫כל הלילה שכבו בועז ורות בגורן‪ .‬בועז נושא תפילה למען לא‬
‫ייוודע כי באה האישה אל הגורן ולא יתחלל שם שמיים‪ ,‬ורות‬

                 ‫נושאת תפילה כי יקיים האיש את שבועתו במהירות‪.‬‬
‫קריאת התרנגולים העידה כי עלות השחר ממשמש ובא‪ .‬בועז‬
‫קם על רגליו‪ ,‬אוסף מעט שעורים‪" ,‬בבקשה רות‪ ,‬קחי שעורים אלו‬
‫במטפחתך‪ ,‬בטרם תספיקו את ונעמי לכלות את השעורים‪ ,‬אני אדאג‬

                    ‫כי אוכל לשאת אותך לאישה כדת משה וישראל"‪.‬‬
‫רות הזדרזה בלכתה‪ ,‬מכירה את הדרך היטב‪ ,‬מהלכת בין העצים‪,‬‬
‫נזהרת שלא יינגפו רגליה באבנים וסלעים‪ .‬קרני אור זעירות החלו‬
‫לבקוע ממזרח‪ ,‬אינן מסלקות עדיין את חשכת הלילה‪ ,‬בית נעמי‬
‫נגלה לעיני רות‪ .‬היא מיהרה אל הדלת המוגפת‪ ,‬מנסה לפותחה‪,‬‬
‫הדלת נעולה מבפנים‪ .‬בלית ברירה‪ ,‬נוקשת קלות על הדלת‪ ,‬מצטערת‬

                                                  ‫על שמקיצה את חמותה‪.‬‬
                        ‫"מי שם?"‪ ,‬נשמע הקול מתוך ערפילי שינה‪.‬‬

                                               ‫"אני"‪ ,‬לחשה רות בצער‪.‬‬
‫נעמי פתחה במהירות את הדלת‪ ,‬מחבקת את כלתה השבה‬

  ‫משליחותה‪" .‬בואי‪ ,‬שבי ותספרי לי מה היה"‪ ,‬סחה נעמי בתקווה‪.‬‬

‫‪267‬‬
   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272