Page 272 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A

‫‪Pg: 272 - 9-Front 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫ביתך כבית פרץ‪ ,‬אשר ילדה תמר ליהודה‪ ,‬מן הזרע אשר ייתן ה' לך‬
‫מן הנערה הזאת"‪.‬‬

‫הקהל שנכח בבית הדין ליווה את החתן והכלה עם נעמי לביתו של‬
‫בועז‪ ,‬שרים ומרקדים לפני החתן והכלה‪ .‬משרתיו של בועז מיהרו‬
‫להכין סעודת כלולות‪ ,‬שמחים בשמחת אדונם הנערץ‪ .‬הבית גועש‬
‫עד חצות לילה‪ .‬כל אנשי בית לחם משתתפים בשמחה‪ ,‬מברכים את‬

‫החתן והכלה בטרם נפרדו לשלום‪.‬‬

‫ליל הכלולות חלף‪ .‬רות פוקחת עיניה כמתוך חלום קסום‪ ,‬מנסה‬
‫להבין אם חלום היה זה או מציאות‪ .‬אט אט מתנערת משנתה‪,‬‬
‫מביטה על בעלה הישן על מיטתו‪ ,‬פניו שלוות ורגועות‪ .‬רות קמה‬
‫לאיטה‪ ,‬מנסה לא להעיר את בעלה הישן‪ .‬שעה קלה חולפת‪ ,‬אור‬
‫השמש מציף את החדר מבעד לחלונות‪ .‬רות מתבוננת בבעלה‪ ,‬ליבה‬
‫מפרפר באימה‪" ,‬בועז? בעלי?"‪ ,‬שואלת ברעד‪ .‬אין קול ואין עונה‬
‫ואין תנודה‪ .‬רות כורעת על ברכיה בבכי‪ ,‬מבכה על הבעל שהיה‬

‫ליום אחד ואיננו‪.‬‬

‫תשעה חודשים חלפו‪ ,‬בן נולד לרות ובועז‪" .‬עובד"‪ ,‬קראו לו הנשים‬
‫המיילדות‪" ,‬יזכה זה להיות עובד ה' כאביו עליו השלום"‪.‬‬

‫נעמי ורות נשארו להתגורר בבית בועז‪ ,‬מגדלות שתיהן את הילד‬
‫המשמש מקור לנחמתן‪.‬‬

‫‪272‬‬