Page 271 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 271

‫‪Pg: 271 - 9-Back 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫"אההה‪ ...‬כן‪ ...‬אין בעיה אדון בועז‪ ...‬בשמחה‪ .‬אתה יודע‪ ,‬בגילנו‬
‫אין לנו כל כך הרבה מה לעשות"‪ ,‬הזקנים צחקו בהסכמה‪" .‬מה‬

        ‫הדבר? אם לא אכפת לך שאנחנו שואלים"‪ ,‬שאלו בסקרנות‪.‬‬
‫בועז קרץ לזקנים בחיוך ואמר‪" :‬במקום שאצטרך להזמין אתכם‬

         ‫לחתונה שלי‪ ,‬פשוט תישארו כמה דקות עד שהכלה תבוא"‪.‬‬
    ‫הזקנים צחקו‪" ,‬אדון בועז! אתה זריז מאוד יחסית לגילך‪."...‬‬
‫"חבל על כל יום שמפסידים‪ ...‬מי יודע כמה נשאר?‪ ,"...‬הזקנים‪,‬‬

                                            ‫הדיינים ובועז צחקו בידידות‪.‬‬
‫דקות לא ארוכות חלפו בהתרגשות הזקנים ודלת בית הדין‬
‫נפתחה‪ ,‬השליח נכנס ואחריו שתי הנשים‪ .‬קול התרגשות הזקנים‬
‫גבר בהכירם את נעמי‪ ,‬אשת ידידם שנפטר‪ ,‬ובראותם את האישה‬

                                    ‫הלבושה בשמלת שבת צחורה ויפה‪.‬‬
‫בועז חרחר בגרונו‪ ,‬מושך את תשומת לב האנשים אליו‪" .‬ברוכות‬
‫הבאות"‪ ,‬אמר בחיוך‪" ,‬גברת נעמי‪ ,‬היום קניתי מאת טוב דודי‪,‬‬
‫אח אלימלך בעלך‪ ,‬את הזכות לגאול את השדות של בעלך ובנייך‪.‬‬
‫האם זה מוסכם עלייך?"‪ ,‬שאל אף על פי שיודע כי אינו צריך את‬

                                                                    ‫הסכמתה‪.‬‬
                                    ‫"כן‪ ,‬בשמחה"‪ ,‬ענתה נעמי בחיוך‪.‬‬
     ‫"אנו נדון בפרטים אחר כך אם זה בסדר מצידך"‪ ,‬אמר בועז‪.‬‬
                   ‫נעמי הנהנה בראשה‪ ,‬מחכה בהתרגשות להמשך‪.‬‬
         ‫"גברת רות"‪ ,‬פנה בועז בחיוך לרות שמשפילה את עיניה‪.‬‬
‫רות הנהנה בראשה‪ ,‬יראה מלהרים ראשה בפני כל הקהל הנכבד‪.‬‬
     ‫"האם תינשאי לי?"‪ ,‬שאל בועז והחיוך הרחב לא מש מפניו‪.‬‬
  ‫דמעות של אושר הציפו את פני רות‪" ,‬כן‪ ,‬בשמחה‪ ,"...‬השיבה‪.‬‬
‫נעמי חיבקה את רות באהבה‪ ,‬הגברים פרשו טלית מעל ראש‬
                     ‫החתן והכלה‪ ,‬עורכים את טקס הנישואין המרגש‪.‬‬
‫"ייתן ה' את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה‪ ,‬אשר בנו‬
‫שתיהם את בית ישראל"‪ ,‬ברכו הזקנים והדיינים בחדווה‪" ,‬ויהי‬

‫‪271‬‬
   266   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276