Page 274 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 274
Pg: 274 - 9-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
ושבע שנים לפניו שפט בועז" .מנוח נאנח עמוקות ,דמעה מבצבצת
בין ריסי עיניוִ " ,א ְב ַצן ידידי ,אתה חסר לי מאוד" ,עולה המחשבה
בראשו" ,אדם עצום בעל מסכת חיים טרגית .שישים ילדים קבר
בחייו ,וגם את כל נשיו ,למעט האישה האחרונה שממנה זכה לפרי
בטן .מן הסתם ,ע ֹו ֵבד בנו כבר גבר צעיר" .חיוך עולה על שפתי
מנוח" ,נסתרות דרכי השם! אי אפשר להבין כלום ,ולוואי שאבין
את זה שאי אפשר להבין" .מנוח ממשיך בהילוכו ,מנסה לעודד את
רוחו.
"אההה ,"...צרחה ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית בזמן שנבהלה מפני האיש ההדור
הנעמד לפתע למולה ,כאילו הופיע משום מקום .היא פסעה
לאחוריה בחשש ,יראה להביט על האיש צחור הבגדים והזקן.
"הנה נא את עקרה ולא ילדת ,והרית וילדת בן" ,אמר האיש וקולו
כאילו נספג אל תוך האישה המבוהלת" .ועתה הישמרי נא ,ואל
תשתי יין ושכר ,ואל תאכלי כל טמא" ,המשיך האיש את דברו אל
ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית" .כי הנך הרה וילדת בן .ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר
אלוקים יהיה הנער מן הבטן ,והוא יחל להושיע את ישראל מיד
פלישתים".
האישה הנהנה בראשה בפחד ,מבינה כי האיש נביא אלוקים הוא
וכי נשלח אליה לומר לה את דבר הנבואה" .טוב ,"...לחשה באימה
והחלה לרוץ אל השדה אשר בו נמצא בעלה.
"מנוח! מנוח!" ,קול צעקותיה המרוחקות של ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית תלש את
מנוח מהגיגיו .מנוח הביט באשתו המבוהלת והחל לרוץ אף הוא
לקראתה .ליבו החל לדהור ,חושש שמא דבר נורא קרה.
מנוח ו ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית נעמדו באמצע השדה ,אחד מול השנייה .הוא
הביט בפני אשתו מבולבל ,המראה על פניה היה מבוהל אך גם
מחויך במעט ,נראה כי סערת רגשות מוזרה מתחוללת בה" .מה
274
