Page 277 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 277

‫‪Pg: 277 - 9-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫"רק רגע‪ ,"...‬אמר מנוח ורץ לעבר ביתו‪ .‬דקות ספורות חלפו‬
‫ומנוח שב עם גדי עזים ומאכלת‪ .‬מנוח שחט במהירות את הגדי‪,‬‬
‫ביתר אותו לנתחיו והניחו על סלע גדול‪ .‬הוא התבונן באיש ההדור‪,‬‬

                                        ‫מנסה להבין אם מבני האדם הוא‪.‬‬
‫האיש ניגש אל נתחי הבשר‪ ,‬מביט בחיוך אל מנוח ואשתו‪ ,‬מניח ידו‬
‫על הבשר‪ .‬ופתאום‪ ,‬אש גדולה פרצה מתוך ידו‪ ,‬שורפת את הבשר‪.‬‬
‫האיש חייך חיוך גדול אל הגבר והאישה‪ ,‬נכנס אל תוך האש ונעלם‪.‬‬
‫מנוח ו ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית נפלו על פניהם ביראה‪ ,‬מפחדים להסתכל‬
‫במראה הנורא שנגלה לעיניהם‪ .‬דקות ארוכות חלפו בעוד השניים‬
‫על הארץ‪ .‬מנוח הרים פניו‪ ,‬מביט בעמוד העשן המיתמר מעל אפר‬
‫הגדי‪" ,‬זה בוודאי היה מלאך אלוקים‪ .‬אנחנו נמות עתה כי ראינו‬

                                   ‫מלאך בעינינו"‪ ,‬לחש באימה לאשתו‪.‬‬
‫"לו חפץ ה' להמיתנו לא היה מראה לנו את המראה הגדול הזה‬
‫ולא היה לוקח את המנחה מידנו"‪ ,‬לחשה ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית‪" ,‬ובוודאי לא‬

                                   ‫היה מבשר לנו את הבשורה שבישר"‪.‬‬
‫תשעה חודשים חלפו במהירות‪ְ ,‬צ ָל ְלפ ֹו ִנית דאגה להיזהר בכל‬
‫אשר שציווה אותה המלאך‪ .‬ילד יפה וזוהר נולד לזוג המאושר‪.‬‬
‫"הוא יפה כמו השמש"‪ ,‬לחשה ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית‪" ,‬נקרא לו שמשון"‪ .‬מנוח‬

      ‫חייך‪ ,‬מגלגל את שם בנו בראשו ועל דל שפתיו‪" :‬שמשון‪."...‬‬

‫השנים חלפו במהירות‪ ,‬מנוח ובנו מהלכים זה בצד זה בשדה‪ .‬מנוח‬
‫מביט כלפי מעלה בבנו בקורת רוח‪ ,‬הבן מביט באביו באהבה‪.‬‬
‫לפתע‪ ,‬קול קריאות פרועות עולה מהיער הסמוך‪ .‬האב מתבונן בפחד‬
‫אל עבר היער‪" .‬התכופף‪ ,‬שכב על הארץ"‪ ,‬פוקד בפחד על בנו‪ .‬הבן‬
‫עושה כמצוות אביו במורת רוח‪ ,‬חש ביזיון על שצריך להתחבא מפני‬
‫הפלישתים הערלים השולטים בארץ‪ .‬הדקות חולפות‪ ,‬עדר הפרשים‬
‫הדוהר בפראות מבזה את הנקרים בדרכו ומשליט טרור‪ .‬האב והבן‬
‫קמים מהארץ‪ ,‬מסלקים את המוץ והאבק הנדבק בבגדיהם‪ .‬שמשון‬
‫מלקט את הקש שנתפס בשבע מחלפות ראשו המגיעות עד מותניו‪.‬‬

‫‪277‬‬
   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282