Page 275 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 275

‫‪Pg: 275 - 9-Back 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫קרה?"‪ ,‬שאל במבט חוקר אך נוזף במקצת‪ ,‬מבין משתיקתה‬
                                          ‫המחויכת כי לא קרה שום אסון‪.‬‬

‫ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית ניסתה לסדר את נשימתה הקצרה מריצתה‪" ,‬איש‬
‫האלוקים בא אליי ומראהו כמלאך האלוקים נורא מאוד"‪ ,‬לחשה‬
‫בפחד בעודה מתנשמת‪" ,‬לא שאלתי אותו מאיפה הוא‪ ,‬והוא לא‬

                                                          ‫אמר לי את שמו"‪.‬‬
‫מנוח התבונן באשתו בסקרנות‪ ,‬מחכה שתסדיר את נשימתה‬

                                                                      ‫ודבריה‪.‬‬
‫"הוא אמר לי שאני הרה ושאלד בן‪ ,‬ושאסור לי לשתות יין ושכר‬
‫ולא לאכול דברים שאסורים לנזיר‪ ,‬כי נזיר יהיה הנער מן הבטן‬
‫עד יום מותו"‪ ,‬אמרה ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית והעלתה חיוך מאושר על שפתיה‬
‫כשראתה את האור נדלק בעיניו הכבויות של מנוח‪ .‬ואולם היא מנעה‬
‫עצמה מלומר לבעלה כמה פרטים מדברי הנביא‪ ,‬דברים היכולים‬
‫להשבית את שמחת בעלה‪ .‬צחוק של חדוות נעורים פרץ מפי מנוח‬

                     ‫ו ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית‪ ,‬צחוק של אנשים שנגאלו מייסוריהם‪.‬‬
‫מנוח נשא עיניו למרומים‪ ,‬מודה ברינה לבוראו‪" ,‬בבקשה ה'‪,‬‬
‫שלח נא אלינו שוב את איש האלוקים למען יורה אותנו מה לעשות‬

             ‫לנער האמור להיוולד‪ ,‬שלא ניכשל חס ושלום במשהו"‪.‬‬
‫"אני אחזור הביתה"‪ ,‬אמרה ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית למנוח בחיוך קורן‪" ,‬אולי‬
‫אתחיל לסרוג לו גרביים"‪ .‬קול הצחוק המאושר ליווה את מנוח‬

                                            ‫בעודו שב להשגיח על שדהו‪.‬‬

‫ְצ ָל ְלפ ֹו ִנית התיישבה על סלע קטן בקצה השדה‪ ,‬משקיפה על הבית‪,‬‬
‫מניחה את ידיה על בטנה כמנסה לחוש את העובר המחל להתרקם‬
‫בקרבה אף שיודעת היא כי אין סיכוי שתחוש במשהו‪ .‬היא מסתכלת‬
‫על בטנה שלא ניכרת‪ ,‬מנסה להתבונן אל תוך קרביה‪ .‬המחשבות‬

         ‫מעלות חיוכים על שפתיה‪ ,‬הריון‪ ...‬לידה‪ ...‬תינוק‪ ...‬ילד‪...‬‬
‫צל מכסה עליה‪ ,‬היא מרימה עיניה במהירות‪ ,‬איש האלוקים ניצב‬
‫לעומתה בחיוך כמצפה לה שתחוש לקרוא לבעלה‪ְ .‬צ ָל ְלפ ֹו ִנית קמה‬

‫‪275‬‬
   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280