Page 167 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A
P. 167
Pg: 167 - 6-Front 21-04-26
"פח"חניקים!" כאיש אחד נעמדו כולם דום ,והמדריך הסביר להם את
תפקידי קבוצת פח"ח במנגנון העובדים במחנה החדש .וכך ,בשלבי
היריון מתקדמים ,עלתה אודל קוטלר לכלי רכב שהסיע את חברי
הקבוצה למחנה בצידה האחר של זלצבורג ,לבית טרומפלדור .חברים
קרובים עמדו לצידם לאורך הדרך ,בני זוג יוצאי לבוב וחברי הקיבוץ.
בבית טרומפלדור קבעו הגברים ביניהם מי יהיה שוטר ,מי ישמש
טבח ,ו ַחס ֶקל קיבל עליו את משימות השיטור והשמירה .הפעם
זומנו לבאים תנאים טובים יותר :בצריפי המחנה היו מיטות ,וחדר
שמחיצות בד מפרידות אותו משאר החדרים עמד לרשות כל זוג.
אנשי המנגנון החדש הקימו מטבח מרכזי ,ואנשיהם שימשו טבחים.
הבחור שהיו בידיו דולרים נהג להביא לחם טרי או מזון שקנה בעיר
ונתן מהם לאודל ההרה .אודל לא התלוננה על תנאי הדרך או על תנאי
הקיום במחנה — היא שמה את מבטחה בבן זוגה ובחבריה ושמחה
בחלקה .המחנה התנהל כקיבוץ קהילתי ,ציוד ומזון סיפקה סוכנות
אונר"א ,ומן הצבא האמריקני שחנה במקום קיבלו החברים קופסאות
מזוןַ .חס ֶקל ,שנמנה עם כוחות השיטור במחנה ,ניצב בשער המחנה
בימים ,ובלילות השתתף בסבב שמירות .לביצוע תפקידו צויד באלה,
ובאמצעותה נקרא לשמור על הסדר ולמנוע הסתננות מבחוץ .שבועות
חלפו ,ובמקום שהיה לתחנת ביניים נוחה ביקשו אודל ו ַחס ֶקל להינשא
בשנית בטקס דתי ,לפני שייוולד ילדם הראשון .הרב היה תושב מחנה
עקורים סמוך .הוא הכין כתובה ,והחברים שימשו עדים .האירוע
הקטן בדרך הארוכה לא הונצח בתצלום ,וגם הכתובה נעלמה במהלך
השנים ,אבל ארוחה הוגשה לאורחים ושמחה גדולה שררה בלבבות.
לפני המשך הדרך לארץ־ישראל היה על חברי הקבוצה להגיע
לגרמניה .שישה שבועות חלפו לפני שניתנה הוראת ארגון "הבריחה"
לנוע קדימה ,וכשניתנה ההוראה יצאו בני הזוג קוטלר ,בעל ואישה
כדת וכדין ,לצד חברי קבוצתם לעבור את הגבול .הם עלו לרכבת
אוסטרית וירדו בגרמניה ,בעיר ּבַמּבֶרג ( )Bambergשבאזור נירנברג,
בחבל בוואריה .הימים היו ימי חורף ,שלהי ,1946צינה ורטיבות עמדו
167
