Page 164 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A

‫‪Pg: 164 - 6-Front 21-04-26‬‬

‫לטפס על גגות הקרונות‪ .‬אודל עמדה אז בראשית הריונה הראשון‪,‬‬
‫אך גם עובדה זו לא מנעה מהם להתקדם‪.‬‬

‫לאחר הנסיעה ירדו מגג הרכבת ומצאו את עצמם בוַלּבז'יך‬
‫שבשלזיה תחתית‪ ,‬בדרום־מערב פולין‪ ,‬כעשרה קילומטרים מן הגבול‬
‫עם צ'כוסלובקיה‪ .‬בזמן המלחמה נפגעו מעט בתי העיר‪ ,‬ואחריה‬
‫השתכנה במקום נציגות ארגון הג'וינט‪ ,‬והעיר הייתה למקום איסוף‬
‫לניצולי שואה ולפליטים יהודים‪ .‬מן העיר הופנו היהודים למציאת‬
‫קרובים שנותרו‪ ,‬כמו גם לדרכי הגירה‪ .‬קיבוצים החלו לפעול אז‬
‫במרחב האירופי‪ ,‬כמו קיבוץ החלוץ הצעיר בקרקוב‪ ,‬ובוַלּבז'יך הוקם‬
‫קיבוץ פח"ח — פרטיזנים‪ ,‬חיילים‪ ,‬חלוצים‪ַ .‬חס ֶקל ורעייתו הצעירה‬
‫הופנו אז לקיבוץ פח"ח‪ ,‬ושם פגש ַחס ֶקל שניים ממכריו‪ .‬את האחד‬
‫פגש בשוק העיר‪ ,‬היה זה בן דודו מצד אביו שהתגורר לפני המלחמה‬
‫בלּוצק והיה מבוגר ממנו בכמה שנים ונשוי‪ .‬האחר היה בן עיירתו‬
‫ַרטנ ָה‪ .‬כחודשיים ימים התגוררו ַחס ֶקל ואודל בקיבוץ‪ ,‬ובמהלכם‬
‫התארגנו בקבוצות ליציאה מפולין לעבר גרמניה‪ .‬בינתיים הכירו‬
‫חברים חדשים‪ ,‬מיעוטם זוגות נשואים ורובם רווקים ורווקות‪.‬‬
‫שני זוגות הכירו במקום ובזמן השהייה בקיבוץ נישאו כדת משה‬

‫וישראל‪.‬‬
‫כל העת נמשכה שגרת ההכנות לדרך‪ .‬לילה אחד יצא ַחס ֶקל עם‬
‫כמה מחבריו לאימון‪ .‬מטרתו הייתה להכיר את תוואי הדרך שיהיה‬
‫עליהם לעשות בתנאים לא־חוקיים‪ .‬לפנות ערב יצא עם קבוצתו וצעד‬
‫ביער‪ ,‬לומד את המסלול‪ ,‬עד שהגיעו לקרבת הגבול עם צ'כוסלובקיה‪.‬‬
‫בקיבוץ המתינה לו אודל ההרה; מבחינתה לא הייתה זו העת להסס‬

‫או לעצור‪ ,‬בכל מצב יהיה עליה לצאת לדרך‪.‬‬
‫ימים חלפו‪ ,‬ההכנות לדרך תמו‪ ,‬וכאיש אחד יצאו חברי קבוצת פח"ח‬
‫לדרך‪ .‬במעבה היער‪ ,‬בסמוך לגבול פולין‪-‬צ'כוסלובקיה‪ ,‬פגשו קבוצות‬
‫נוספות‪ .‬המדריכים היו אנשי קיבוץ פח"ח ויוצאי קיבוצים שבאו מארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬וכולם יצרו ביחד שיירת יהודים שמנתה כאלף איש‪ .‬הם לא‬
‫לקחו חבילות או מסמכים כדי לא לעורר חשד של הגירה; את בגדיהם‬

‫‪164‬‬