Page 165 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A
P. 165
Pg: 165 - 6-Front 21-04-26
לבשו בשכבות על גופם .כפי שהורו לו ,צרר ַחס ֶקל את תעודותיו
ואת המדליות שקיבל בדם ויזע בשירותו בצבא האדום ,והפקידם בידי
מדריכי "הבריחה" .אלה הודיעו כי נציגי הסוכנות היהודית יעבירו את
המסמכים לארץ–ישראל ,והם ימתינו לו בהגיעו ארצה .וכך ,כשהוא
ערום מחפציו ומתעודותיו ,צעד ַחס ֶקל לצד רעייתו ההרה לילה שלם
ביער זר .במסגרת ההדרכה שקיבלו לפני היציאה לדרך נאמר כי אם
ייתפסו ,עליהם לומר כי הם ניצולי מחנות ריכוז גרמניים ,יהודים
בדרכם לפלשתינה .אסור היה להם לגלות כי באו מרוסיה כי ההגירה
ממנה לא הייתה חוקית 1.הליכה בדממה נשמרה כל הדרך ,איש לא
הורשה להצית סיגריה פן יתגלו .המדריכים שהובילו אותם מראשית
הדרך נותרו בנקודה אחת ביער ,וממנה המשיכה השיירה לבדה אל
מעבר לגבול .הם הודרכו מראש כיצד להגיע לכפר מסוים ,שם ימתינו
להם נציגים אחרים מ"הבריחה" או סייענים צ'כים.
בראש השיירה עמדה צעירה שנבחרה מראש להוביל את שיירת
ההולכים .אחריה ,בזה אחר זה ,צעדו חברי הקבוצה כולה .אור של
בוקר עלה לאחר לילה של הליכה ללא הרף ,אודל הרגישה טוב,
והמסע לא הכביד על גופה החסון .יום קיץ האיר את היער המתעורר,
וטמפרטורות שלהי אוגוסט טיפסו בהדרגה .חמישה חודשים חלפו
מאז נישאו ַחס ֶקל ואודל ,ב־ 12במרס ,1946בעיר לּוצק ,וכעת פסעו
ליום חדש בארץ אחרת .כשהגיעו לכפר הצ'כי נתקלו בשני שוטרים
שחקרו אותם לזהותם ולמעשיהם" :מי אתם?" "יהודים" ,השיבו" .ולאן
פניכם?" "מפולין לפלשתינה" .שוטרי הכפר קיבלו את תשובתם והעבירו
אותם לעיירה הסמוכה .צריפי עץ גדולים המתינו להם והם נכנסו
אליהם מותשים .באין מזרן או שמיכה נשכבו ַחס ֶקל ואודל ,כשאר
חבריהם למסע ,על רצפת הצריף הארוך .מקומיים המקושרים לארגון
"הבריחה" הביאו להם פרוסות לחם ותפוחי אדמה .הם שהו בצריפי
המקום ,שבוע חלף ,ועוד שבוע נוסף מאז עברו את הגבול מפולין
1גם בצ'כוסלובקיה הוצבו כוחות סובייטיים והמדינה לא הייתה עצמאית לגמרי.
165
