Page 168 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A

‫‪Pg: 168 - 6-Front 21-04-26‬‬

‫באוויר כשנכנסה הקבוצה למחנה העקורים במקום‪ .‬בעיר שמעה אודל‬
‫את השפה הגרמנית‪ ,‬הבחינה בשלטים‪ ,‬ועלו בה זיכרונות מלחמה‬
‫שעוררו בה חרדה‪ַ .‬חס ֶקל‪ ,‬לעומתה‪ ,‬לחם נגד הצבא הגרמני‪ ,‬ראה חיילים‬
‫גרמנים נופלים בשבי‪ ,‬זכר שהיו בהם שפרצו בבכי והיו אף שנראו‬

‫חסרי אונים‪ .‬כחייל וכאדם האמין כי גם בהם ישנם טובים ורעים‪.‬‬
‫את מחנה העקורים בּבַמּבֶרג ניהל הצבא האמריקני בליווי סוכנות‬
‫אונר"א‪ ,‬ובראשו עמדו ליאופולד קיס ואריה זלצברג‪ .‬המחנה פתח‬
‫את שעריו בדצמבר ‪ ,1945‬פחות משנה לפני שהגיעו בני הזוג קוטלר‪,‬‬
‫ובדצמבר ‪ 1946‬הכיל כ־‪ 1,400‬נפשות‪ .‬משנת ‪ 1947‬היגרו העקורים‪,‬‬
‫ומספר השוהים בו הלך והצטמצם עד שבאפריל ‪ 1949‬סגר המחנה את‬
‫שעריו‪ .‬בשנות פעילותו פעלו במחנה גן ילדים‪ ,‬בית ספר יסודי‪ ,‬ספרייה‬
‫וקבוצות כדורגל — הכוח ּבַמּ ֶברג ומכבי ּבַמּבֶרג‪ .‬בצריפי עץ‪ ,‬ששימשו‬
‫למגורי החיילים הגרמנים בתקופת המלחמה‪ ,‬שוכנה הקבוצה‪ ,‬שמונה‬
‫נפשות בחדר אחד‪ ,‬וכל צריף הכיל אולם גדול שחולק במחיצות נייר‬
‫למגורי זוגות‪ַ .‬חס ֶקל ואודל קיבלו מיטות‪ ,‬מזרנים וצרכים בסיסיים‬
‫כגון ביגוד ומזון‪ .‬כסף לא היה בכיסם‪ ,‬גם פרנסה עדיין לא נמצאה‬
‫להם‪ ,‬אבל על אדמת גרמניה זכו בשכר הטוב מכל כשנולד בנם בכורם‪.‬‬
‫שלושה חודשים לאחר שהגיעו למחנה בּ ַבמּבֶרג‪ ,‬ב־‪ 12‬בדצמבר ‪,1946‬‬
‫נלקחה אודל לבית החולים העירוני בעיר‪ .‬קור מקפיא עמד באוויר‪,‬‬
‫ובתי העיר כוסו שלג‪ .‬השפה הגרמנית שבפי צוות בית החולים שוב‬
‫עוררה ביולדת חשש‪ .‬היא הרגישה שנפלה בידי האויב ברגע המרגש‬
‫ביותר בחייה‪ ,‬אבל הלידה עברה בשלום‪ .‬כעבור כמה שעות הועברה‬
‫לחדר ששכבו בו נשים יהודיות ושוב חשה חופשייה ומוגנת‪ַ .‬חס ֶקל‬
‫בא לבקר אותה ועימו באו חבריהם הטובים ממחנה העקורים ומקיבוץ‬
‫פח"ח‪ ,‬והיותה לאם מילאה את אודל באושר‪ .‬מיום שנישאה ביקשה‬
‫אודל ילד‪ ,‬פרי אהבה‪ ,‬ולא חששה מתלאות הדרך שעליה לעבור‬
‫בדרכים‪ַ .‬חס ֶקל לא הרגיש כמיהה להורות כמו רעייתו‪ ,‬אבל כשזכה‬
‫בבנו היה מאושר‪ ,‬וקרא לו על שם אביו יצחק־ ֶהרש‪ .‬עוד לפני שיצא‬
‫לאוויר העולם החליטו ההורים בינם לבין עצמם כי אם ייוולד בן‪,‬‬

‫‪168‬‬