Page 180 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A

‫‪Pg: 180 - 7-Front 21-04-26‬‬

‫הסוכנות לדאוג לאספקת שירותים מוניציפליים‪ .‬בשל מצבם הטוב‬
‫יחסית של הבתים העריכו עובדי מחלקת הקליטה כי יתאפשר לאכלס‬
‫את העיר רמלה במהירות‪ .‬ואכן ראשוני העולים‪ ,‬כ־‪ 40‬משפחות‬
‫מבולגריה‪ ,‬הגיעו לקראת אמצע נובמבר‪ .‬קרבות מלחמת העצמאות‬
‫המשיכו בגזרות השונות‪ ,‬ובדצמבר ‪ 1948‬הצטרפו יחזקאל ומשפחתו‬
‫ועוד כעשר משפחות ממחנה העולים בפרדס חנה והתיישבו ברמלה‪.‬‬
‫לאחר כיבוש העיר בידי צה"ל בקיץ ‪ 1948‬נמנו ברמלה כ־‪3,000‬‬
‫חדרים שהותירה אחריה האוכלוסייה הערבית‪ .‬הבעלות על המבנים‬
‫הייתה של האפוטרופוס הכללי‪ ,‬את חלוקת הדירות לעולים ביצעה‬
‫הסוכנות היהודית‪ ,‬ואת קצב האכלוס קבע המושל הצבאי‪ .‬ואולם‬
‫מהר מאוד הסתמן מחסור במקומות דיור שכן חלק מהאוכלוסייה‬
‫הערבית חזר‪ ,‬ונוסף לאלו שנותרו‪ ,‬נמנו בעיר מאות ערבים‪ .‬אליהם‬
‫נוספו בהמשך כ־‪ 500‬נפשות שהורשו לשוב‪ ,‬בעיקר בני משפחות‬
‫נוצריות‪ .‬בבואם לרמלה הבחינו העולים בעשרות המשפחות הערביות‬
‫שנותרו מאוכלוסיית ערביי רמלה‪ .‬הפליטים הערבים התגוררו ביציאה‬
‫מן השוק העירוני — שם הוקם להם מרחב מגודר בחוט תיל‪ ,‬מרחב‬
‫שהעולים כינו אותו "הגטו"‪ .‬בהתחלה לא יצאו הערבים מן השטח‬
‫המגודר ובלילות היו ננעלים בביתם‪ ,‬שכן המלחמה נמשכה‪ ,‬ופגזים‬
‫נפלו בפיקוד המרכז ומפעם לפעם אף בקרבת מקום‪ .‬גם אווירון נסק‬
‫מעל העיר בדרכו ליעדים אחרים‪ .‬החל מדצמבר ‪ 1948‬החל הממשל‬
‫הצבאי‪ ,‬ששימש רשות מוניציפלית לערבים‪ ,‬לטפל בכלל אוכלוסיית‬

‫רמלה‪ ,‬ערבית ויהודית‪.‬‬
‫יחזקאל והדסה קוטלר הגיעו לרמלה בשלהי דצמבר ‪ ,1948‬ולבנם‬
‫מלאו אז שנתיים‪ .‬המתיישבים שקדמו להם היו עולים מבולגריה‪ ,‬אך‬
‫העיר הייתה כמעט ריקה‪ .‬בפרדס חנה עלו מתיישבי רמלה לאוטובוסים‪,‬‬
‫נרגשים לעזוב את הפחונים שרוח חורף וגשם זלעפות איימו לחדור‬
‫מפתחיהם‪ .‬אנשי הסוכנות היהודית קיבלו את פניהם בעיר הרטובה‬
‫מגשם והביאו אותם לרחובה הראשי‪ .‬בתי העיר נדמו בעיניהם כחורבות‪,‬‬
‫ריקים והרוסים לאחר קרבות תש"ח‪ .‬קצבת המחיה שקיבלו עמדה‬

‫‪180‬‬