Page 182 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A
P. 182
Pg: 182 - 7-Back 21-04-26
המלחמה ,בשלהי ,1949נבחר ראש העיר הראשון מאיר מלמד .בתקופה
ההיא יצאו התושבים הערבים מן השטח הסגור ,עברו להתגורר בבתי
העיר העתיקה והיו לשכנים למתיישבים היהודים.
בימים הראשונים של ההתיישבות ברמלה לא הייתה בעיר חנות
או מכולת למוצרי מזון בסיסיים ,לכן הובאו עגלות ורוכלים מכרו
מתוצרתם .אחר כך הוקמה בכניסה לרמלה מכיוון תל אביב חנות
קואופרטיב שמכרו בה כיכרות לחם ונפט לחימום .תחילה עמד תור
קטן של קונים בפתח החנות כי תושבי העיר היו מעטים .עם הזמן
הוקמה מספרה ועוד אחת ,ויהודי העיר פתחו בשוק עוד חנויות ודוכנים.
לפני בואו לעיר נאמר ליחזקאל קוטלר שאם ימתין במחנה העולים,
תימצא לו תעסוקה קבועה בגלל היותו נכה מלחמה ,אבל הוא ביקש
לעזוב ּוויתר על הזכות שניתנה לו .כעת ,בתנאי העיר העזובה ,רבים
לא מצאו פרנסה ,ושיחות רחוב הולידו טרוניה בין התושבים .הוחלט
לצאת להפגנה מרמלה אל משרדי הקריה בתל אביב ,ובעקבותיה אכן
החלו להגיע הצעות עבודה לתושבי רמלה החדשים .חברת סולל בונה
שהגיעה לעיר כדי לתקן את ליקויי הבנייה בבתים הערביים ביקשה
פועלים מבין העולים ,ויחזקאל מצא תעסוקה ושכרה שתי לירות
ליום .לאחר מכן ,כחבר המפלגה הקומוניסטית שנרשם למפ"ם ,הפנו
אותו אנשי מפלגת מפ"ם לעבודה בקיבוץ נען הסמוך .הכפר הערבי
נענע ,יישוב שכן לקיבוץ העברי ,התרוקן מיושביו לאחר קרבות תש"ח,
ופועלים נקראו לפרק את תשתיות בתיו .יחזקאל החל לעבוד בנען,
הוא עקר אריחי רצפה ופירק רעפים מגגות הכפר .משהורדו אריחי
הריצוף ורעפי החרס ,התיישב עם חבריו לעבודה וניקה אותם .הוא
לקח אבני בניין גדולות מהבתים המנותצים שנפגעו מירי והכין אותן
לשימוש חוזר .לירה אחת ושמונים גרוש היה שכרו של יחזקאל ליום
עבודה בקיבוץ ,פחות מהתשלום ששולם לו בסולל בונה ,אבל העבודה
בחברת הבנייה הייתה קשה יותר וכללה נשיאת בלוקים ומתן כתף
לבנאים המקצועיים .הוא לא בחל בשום עבודה וביקש רק כמה לירות
כדי לעבור את היום ולספק פרנסה מינימלית למשפחתו.
182
