Page 184 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A

‫‪Pg: 184 - 7-Front 21-04-26‬‬

‫הראשית‪ ,‬שראתה בהכנת הצריפים לעולים פיקוח נפש‪ .‬יחזקאל עבד‬
‫קשה במחסן בצריפין‪ ,‬ושכר העבודה היומי הוכפל‪ .‬עשר שנים עבד‬
‫יחזקאל בצריפין בהכנת תשתית מגורים לעולים במעברה‪ .‬הוא ביצע‬
‫את מלאכתו ללא רבב‪ ,‬ובסופה של התקופה פרש‪ .‬ברבות הימים שוכנו‬

‫עולי המעברה בתחומי העיר לוד וביישובי הסביבה‪.‬‬
‫בינתיים למד בנו צבי בגן הילדים בעיר רמלה‪ .‬הגננת קראה לו‬
‫צביקה‪ ,‬אך הפעוט התעקש ששמו יצחק־ ֶהרש‪ .‬שפת אביו ואמו‬
‫הייתה יידיש‪ ,‬אבל עד מהרה קלט הילד את השפה העברית‪ .‬בכל יום‬
‫המתינה אמו הדסה לשובו מן הגן‪ ,‬ילד קטן שתבונתו הפליאה אותה‬
‫בכל פעם מחדש‪ .‬בימי השלג של חורף ‪ 1950‬הביטו הדסה וצביקה‬
‫מחלונות הבית הערבי וראו כיצד העיר החולית מתכסה מעטה לבן וקר‪.‬‬
‫פרנסה נאה וקבועה אפשרה למשפחה הקטנה להתרחב‪ ,‬ובראשית‬
‫‪ 1950‬הרתה הדסה‪ ,‬ובני הזוג המתינו ללידה השנייה‪ .‬הדסה הגיעה‬
‫לבית היולדות עם שכניה המסורים‪ ,‬בני הזוג גרוסמן‪ ,‬בשעה שבעלה‬
‫עובד שעות ארוכות‪ .‬ב־‪ 17‬באוקטובר ‪ ,1950‬לאחר לידה ארוכה‬
‫ומייסרת‪ ,‬נולדה בתם של הדסה ויחזקאל קוטלר בבית החולים‬
‫בצריפין‪ ,‬ונקראה רחל על שם אמּה של הדסה‪ .‬לאחר תנאי האשפוז‬
‫בגרמניה‪ ,‬שהייתה בהם הקפדה על היגיינה והם הצטיינו בטיפול‬
‫רפואי צמוד‪ ,‬נראה בית החולים הישראלי סגפני ודל‪ .‬כשיצאה הדסה‬
‫מבית החולים עם בתה היא חזרה הביתה וזכתה בכרטיס להקצבת‬
‫עשרה חיתולי בד‪ .‬אלה היו ימי צנע‪ ,‬והארץ הייתה נתונה תחת משטר‬
‫קיצוב שחוקיו נאכפו בהקפדה‪ .‬קמח לא היה‪ ,‬בשר לא נמצא‪ ,‬חולקו‬
‫תלושים לקבלת חמאה‪ ,‬וכשהדבר התאפשר‪ ,‬היה צבי הקטן אוכל‬

‫לחם בחמאה‪.‬‬
‫בני המשפחה הצעירה‪ ,‬אב‪ ,‬אם ושני ילדיהם הפעוטים‪ ,‬ישנו בחלל‬
‫מגורים אחד‪ .‬עם הזמן הוסיפו בני הזוג חדר נוסף למגורים ולאחר‬
‫מכן קנו בית חדש‪ .‬ביתם הראשון שכן מול התחנה המרכזית הישנה‪,‬‬
‫מקום שנהרס ברבות השנים ופינה את מקומו לבתי עסק חדשים‪.‬‬
‫בשנים שהתגוררו במקום ניתן לרחוב שם על־פי אותיות האל"ף־‬

‫‪184‬‬