Page 184 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A
P. 184
Pg: 184 - 7-Front 21-04-26
הראשית ,שראתה בהכנת הצריפים לעולים פיקוח נפש .יחזקאל עבד
קשה במחסן בצריפין ,ושכר העבודה היומי הוכפל .עשר שנים עבד
יחזקאל בצריפין בהכנת תשתית מגורים לעולים במעברה .הוא ביצע
את מלאכתו ללא רבב ,ובסופה של התקופה פרש .ברבות הימים שוכנו
עולי המעברה בתחומי העיר לוד וביישובי הסביבה.
בינתיים למד בנו צבי בגן הילדים בעיר רמלה .הגננת קראה לו
צביקה ,אך הפעוט התעקש ששמו יצחק־ ֶהרש .שפת אביו ואמו
הייתה יידיש ,אבל עד מהרה קלט הילד את השפה העברית .בכל יום
המתינה אמו הדסה לשובו מן הגן ,ילד קטן שתבונתו הפליאה אותה
בכל פעם מחדש .בימי השלג של חורף 1950הביטו הדסה וצביקה
מחלונות הבית הערבי וראו כיצד העיר החולית מתכסה מעטה לבן וקר.
פרנסה נאה וקבועה אפשרה למשפחה הקטנה להתרחב ,ובראשית
1950הרתה הדסה ,ובני הזוג המתינו ללידה השנייה .הדסה הגיעה
לבית היולדות עם שכניה המסורים ,בני הזוג גרוסמן ,בשעה שבעלה
עובד שעות ארוכות .ב־ 17באוקטובר ,1950לאחר לידה ארוכה
ומייסרת ,נולדה בתם של הדסה ויחזקאל קוטלר בבית החולים
בצריפין ,ונקראה רחל על שם אמּה של הדסה .לאחר תנאי האשפוז
בגרמניה ,שהייתה בהם הקפדה על היגיינה והם הצטיינו בטיפול
רפואי צמוד ,נראה בית החולים הישראלי סגפני ודל .כשיצאה הדסה
מבית החולים עם בתה היא חזרה הביתה וזכתה בכרטיס להקצבת
עשרה חיתולי בד .אלה היו ימי צנע ,והארץ הייתה נתונה תחת משטר
קיצוב שחוקיו נאכפו בהקפדה .קמח לא היה ,בשר לא נמצא ,חולקו
תלושים לקבלת חמאה ,וכשהדבר התאפשר ,היה צבי הקטן אוכל
לחם בחמאה.
בני המשפחה הצעירה ,אב ,אם ושני ילדיהם הפעוטים ,ישנו בחלל
מגורים אחד .עם הזמן הוסיפו בני הזוג חדר נוסף למגורים ולאחר
מכן קנו בית חדש .ביתם הראשון שכן מול התחנה המרכזית הישנה,
מקום שנהרס ברבות השנים ופינה את מקומו לבתי עסק חדשים.
בשנים שהתגוררו במקום ניתן לרחוב שם על־פי אותיות האל"ף־
184