Page 89 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A
P. 89

‫‪Pg: 89 - 3-Front 21-04-26‬‬

‫קלוש‪ .‬אווירת האימונים ומסר הפיקוד היו ברורים — בוגרי הטירונות‬
                       ‫יצאו למבחן אש ראשון מיד בתום הכשרתם‪.‬‬

‫מראשית חודש אפריל הסתובבה שמועה בין הטירונים כי הם‬
‫עומדים להישלח לחזית‪ .‬ואכן ב־‪ 14‬באפריל בבוקר קיבלו הטירונים‬
‫הצעירים הוראה להתכונן ליציאה‪ .‬מדים חדשים החליפו את בגדי‬
‫האימונים שהתבלו באימוני השדה‪ ,‬בבוץ ובגשם‪ ,‬מדים מבד עבה בצבע‬
‫זית‪ .‬אליהם נוספו ירכיות‪ ,‬חגורת עור ומעיל חורף‪ .‬גם חותלות בד‬
‫קיבלו הטירונים במקום גרביים‪ ,‬והם כרכו אותן סביב הרגל והקרסול‪.‬‬
‫מגפי צבא כהים הודקו אל השוקיים בכוח והשלימו את התלבושת‬
‫הצבאית‪ .‬החיילים יצאו לדרך מבסיס הטירונות באוזבקיסטן אל‬
‫עבר שדות הקרב בחזית הרוסית‪-‬גרמנית‪ ,‬ו ַחס ֶקל קוטלר היה דרוך‪.‬‬

     ‫"בהגיעכם לחזית"‪ ,‬אמרו להם המפקדים‪" ,‬תקבלו נשק אישי"‪.‬‬
‫בתחנה הסמוכה למחנה הטירונות הועלו הטוראים הטריים של‬
‫הצבא האדום אל הרכבת‪ ,‬והורים‪ ,‬נשים וילדים ליוו אותם לפני יציאת‬
‫הרכבת מן התחנה‪ .‬ברכות ושירה עממית נרגשת מילאו את הרציף‬
‫לאות פֵרדה מבני המולדת היוצאים להגנתה‪ ,‬אך הטוראי היהודי ַחס ֶקל‬
‫קוטלר הסתובב בודד בין קהל החיילים ומלוויהם והתבונן במחבקים‬
‫ובמברכים‪ .‬לפתע פתח אחד מבני המשפחות בשיר "שלום לך‪ ,‬עיר"‬
‫בשפה הרוסית‪ .‬קהל המלווים מחה דמעה למילות השיר הרוסי המוכר‪,‬‬
‫אך גם בזה לא היה ל ַחס ֶקל כל חלק‪ .‬הוא לא הכיר את הלחן או את‬
‫המילים‪ ,‬והשיר היה באוזניו כנעימה משונה של קהל זר‪ .‬בודד עלה‬
‫לרכבת והתיישב בקרון לפני שיצאה הרכבת לדרכה‪ .‬הוא היה בן ‪,21‬‬
‫וגיוסו לצבא האדום היה עובדה מוגמרת‪ ,‬כמו הידיעה שבעל כורחו‬

              ‫יילחם נגד מעצמה שרבים ּוותיקים ממנו לא יכלו לה‪.‬‬
‫חודש ימים ארכה הנסיעה מאוזבקיסטן לחזית הקרב בביילורוסיה‪.‬‬
‫תנועת הרכבת טלטלה את החיילים המתוחים‪ ,‬וכאשר היה קו המסילה‬
‫תפוס‪ ,‬נעצרה הרכבת והחיילים המתינו שעות ואף ימים להמשך‬
‫הנסיעה‪ .‬קרבות לא התחוללו בתוואי נסיעת הרכבת כי החזית הייתה‬
‫רחוקה‪ ,‬אבל רכבות אחרות התחרו על הזכות לנוע‪ ,‬אחת ממהרת‬

‫‪89‬‬
   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94