Page 259 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 259 - 17-Back 21-06-15‬‬

‫עבט תשמיר ‪259‬‬

‫הזוחלים בישראל לחוצות תחת מטר בעיות הניתך עליהן משלושה‬ ‫תקדים או הקבלה במקומות אחרים‪ ,‬אך בכל אופן תקפות כאן‪ .‬אנסה לפרט‬
‫כיוונים‪ :‬הבעיות העקרוניות של זוחלי העולם‪ ,‬והבעיות המקומיות של‬ ‫להלן‪.‬‬
‫כל חיות הבר‪ ,‬שסיכמתי‪ ,‬וגם בעיות מקומיות ייחודיות לזוחלים‪ .‬אלה‬
‫לא תמיד ייחודיות לישראל או ייחודיות לזוחלים‪ ,‬ובכל זאת הן מקבץ‬ ‫בעיות ייחודיות לזוחלים הן אלה‪ )1( :‬שינויי אקלים וחיי הפרט‪ .‬הרבה‬
‫[‪ ,]68 ,67‬כדלקמן‪ )1( :‬ריסוס חקלאי מופרז (שהוא פרנסתם של אנשים)‬ ‫לפני שהתחממות העולם תהרוג ישירות את הזוחלים האקטותרמיים‪ ,‬חסרי‬
‫נגד חרקים שומט את המזון מתחת לאוכלוסיות הזוחלים‪ )2( .‬רעייה‬ ‫הכושר להזיע‪ ,‬היא תצמצם את מספר שעות הפעילות וההזנה (בהנחה‬
‫של בהמות משק אומנם מתגברת את מגוון המינים של הזוחלים באזור‬ ‫שחלק מהחרקים ישרדו) במשך השנה להיקף שאינו תומך שרידה‪ .‬אומנם‬
‫הים תיכוני‪ ,‬אבל מפחיתה אותו באזור הצחיח [‪ )3( .]1254b‬חתולי בית‬ ‫תיתכן תזוזת אוכלוסיות בכיוון לקטבים‪ ,‬וזוחלים יומיים יוכלו לעבור‬
‫מתפראים‪ ,‬ביישובים ובסביבותיהם‪ ,‬מוגנים על ידי פוליטיקאים חסידי‬ ‫לפעילות לילית (ראינו תקדימים) — אך מה יקרה בשלב הבא? באיזו‬
‫"צער בעלי חיים"‪ ,‬צדים כל זוחל נגיש בלי קשר לצורכי המזון שלהם‪.‬‬ ‫מידה יוכלו לשנות את הטמפרטורה המיטבית להם? (‪ )2‬שינויי אקלים‬
‫(‪ )4‬הגופים הלאומיים לשמירת הטבע‪ ,‬בעיקר רשות הטבע והגנים אך גם‬ ‫ועתיד האוכלוסייה‪ .‬במינים רבים קביעת הזוויג אינה בכרומוזומים אלא‬
‫החברה להגנת הטבע בישראל‪ ,‬מקפחים את הזוחלים (וכן את הדו־חיים)‬ ‫לפי הטמפרטורה בזמן התפתחות העובר (סעיף ‪ .)2.6.6‬סביר שחלק‬
‫בצורות רבות ומוזרות‪ ,‬כנראה בשל נחיתות הערך התיירותי של חיות‬ ‫מהמינים יוכלו "ללמוד" לשנות בעוד מועד את מיקום ההטלה ממקום‬
‫אלה‪ .‬ההתנסות האישית שלי לבד די בה למלא פרק ארוך‪ ,‬שבעבורו‬ ‫בשמש למקום בצל או להקדים את מועדה‪ .‬או האם יוכלו לשנות את‬
‫קצר המצע מהשתרע‪ .‬במידה מסוימת הדברים משתמעים מתוך חלק מן‬ ‫"כיול הטמפרטורה" שלהם? לעומת זאת בשביל חלק מהמינים עליית‬
‫ההצעות שלמטה‪ ,‬בכותרת "מה דרוש"‪ )5( .‬בארץ מתפשטים שני מינים‬ ‫הטמפרטורה תאפשר הרחבה של תפוצת המין כלפי צפון‪ ,‬למשל באירופה‬
‫פולשים‪ ,‬שממית מחוספסת וצבגון אדום אוזן‪ ,‬שהשפעתם על האוכלוסיות‬ ‫[‪ )3( .]148‬יחס שלילי של האדם‪ .‬מתקיים מגוון פעילויות ממוסדות של‬
‫השמדת זוחלים אך חמור יותר שהסעיפים הקודמים מצריכים מחקר מרובה‬
‫המקומיות אינה מנוטרת‪.‬‬ ‫ואילו נושא הזוחלים לא ימשוך תרומות רבות לתמיכה במחקר‪ )4( .‬יחס‬
‫צרכני של האדם‪ .‬ההחמרה העולמית במצב אספקת המזון צפויה להחמיר‬
‫סיכון מקומי וסיכון קיומי‪" .‬הספר האדום" הישראלי [‪ ,]15‬כמו דומיו‬ ‫את לחץ הטריפה המתוחכמת של האדם על אוכלוסיות זוחלים מסוימות‪,‬‬
‫בעולם ובארצות שונות‪ ,‬מיועד לקדם את שמירת המינים על ידי דיווח‬ ‫למשל תנינים באפריקה‪ )5( .‬בעיות מיוחדות יש לצבי הים‪ .‬למבוגרים‬
‫מפורט על מינים הנתונים בסכנה לפי דירוג מידות הסכנה של ארגון‬ ‫אין טורפים רבים אך ריכוזי התטולות מושכים מגוון טורפים המתמחים‬
‫שמירת הטבע הבין־לאומי‪ .IUCN ,‬אלה הן הדרגות‪ = RE :‬כבר נכחד‬ ‫בניצולן‪ ,‬החל בזבובים טפיליים וסרטני חול‪ ,‬דרך כוחים ויונקים טורפים‬
‫(בתקופה היסטורית); ‪ =CR‬בסכנת הכחדה חמורה; ‪ = EN‬בסכנת הכחדה;‬ ‫שונים‪ ,‬וכלה באדם שבאזורים מסוימים קוצרן בשיטתיות וביעילות‪)6( .‬‬
‫‪ = VU‬עתידו בסכנה; ‪" = NT‬כמעט מאוים"‪ ,‬בסיכון נמוך; ‪= LC‬‬ ‫בעיה שאולי אינה מיוחדת לזוחלים אך נחקרה בהם‪ .‬תנועת כלי רכב‬
‫"מדאיג מזערית"‪ ,‬אינו בסיכון; ‪" = DD‬מחסור בנתונים"‪ ,‬חסר מידע;‬ ‫בשטח גורמת לעקה‪ ,‬כפי שנמדד על ידי רמות של אסימטריה משתנה‬
‫‪" = NE‬לא הוערך"‪ ,‬לא הוגדר‪ .‬הדרגות האלה נקבעות על סמך מספר‬ ‫(‪ )7( .]1439a[ )fluctuating asymmetry‬יחס חיובי של האדם‪ .‬תחביב‬
‫הפרטים באוכלוסייה‪ ,‬גודל שטח התפוצה שלה‪ ,‬ומגמות ותחזיות של‬ ‫גידול הזוחלים (ראו סעיף ‪ )4.4.5‬מעיק על אוכלוסיות בטבע ולעיתים‬
‫שינויים בשני המשתנים האלה‪ .‬לדאבון לבב אין באלה שקלול לפי גודל‬ ‫מסכן אותן‪ ,‬כי הסוחרים אוספים הרבה יותר ממה שבסופו של דבר מגיע‬
‫לחובבים וכי זוחלים מיטיבים יחסית לשרוד בהובלה בתנאי הברחה‪ .‬סביר‬
‫הגוף של החיות‪ ,‬גורם חשוב בקביעת צפיפות האוכלוסייה‪.‬‬ ‫שירידה ברמת החיים (שאולי צפויה) תגרום לנשירת חובבים אך ייתכן‬
‫סקר כזה תלוי בדייקנות הזיהוי הסיסטמטי של המינים‪ ,‬ובדייקנות‬ ‫שאחרים יעברו מהחזקת כלבים וחתולים לגידול זוחלים‪ )8( .‬לבסוף‪,‬‬
‫המידע האקולוגי עליהם (בארץ שניהם במצב התפתחות)‪ .‬מטבע הדברים‪,‬‬ ‫הנחה לזוחלים‪ .‬חלקם מותאמים אנטומית‪ ,‬פיזיולוגית והתנהגותית להקל‬
‫יכול לקרות שמין שלדעתנו האוכלוסייה הישראלית (השולית) שלו‬ ‫על מצוקת התחממות האקלים על ידי הגברת המרכיבים הלילי והתת־‬
‫בסכנת הכחדה חמורה — ‪ CR‬בסימון הבין־לאומי — ואנו חוששים לאבדו‬
‫מרשימת המינים הישראליים‪ ,‬יהיה שופע בחלקים אחרים‪ ,‬נרחבים‪ ,‬של‬ ‫קרקעי של חייהם‪.‬‬
‫תפוצתו העולמית‪ ,‬ובלתי מדאיג (‪ )LC‬בעיני ה־‪ .IUCN‬יש גם קושיה‬
‫אם להתייחס רק למינים (מאגרי גנים) או גם בנפרד לתת־מינים (גזעים‬ ‫בעיות מקומיות לחיות הבר‪ .‬בדיוק מה שעושה את הטבע בישראל למגוון‬
‫גיאוגרפיים) שהם אולי כבר במסלול אבולוציוני עצמאי‪ .‬להלן תוצאות‬ ‫ומרתק כל כך (וראו פרק ‪ ,)3.5‬חושף את אוכלוסיות חיות הבר המקומיות‬
‫לסכנות קיומיות‪ .‬בין אם התפוצה העולמית של המין היא מצפון לישראל‬
‫הסקר הישראלי [‪.]15‬‬ ‫(ים תיכונית)‪ ,‬מדרום־מערב לישראל (סהרית)‪ ,‬מדרום־מזרח לישראל‬
‫מינים שכבר נכחדו מהאזור (‪ )RE‬אך בעולם הסיכון מתון יותר או‬ ‫(ערבית) או‪ ,‬במקרים בודדים‪ ,‬מדרום לישראל (אפריקנית) — בכל מקרה‬
‫לא הוערך‪ ,‬ולדעתי אינם בסיכון (‪ :)3‬תנין היאור‪ ,‬צב ביצות אירופי‪,‬‬ ‫האוכלוסייה המקומית היא בגבול התפוצה של המין [‪( ]53‬על יוצאים‬
‫מן הכלל ראו בהמשך)‪ ,‬ולפיכך‪ )1( :‬היא מתקיימת בגבול המשרעת של‬
‫צפע מזרחי‪.‬‬ ‫התנאים הסביבתיים המאפיינים את המין ולכן מסוגלת לשרוד תנודות‬
‫מינים בסכנת הכחדה חמורה (‪ )CR‬באזור וגם בעולם (‪ :)2‬צב רך‪,‬‬ ‫בעיקר בכיוון אחד ולא בשני‪ ,‬לרבות שינויים מעשה אדם‪ )2( .‬היות‬
‫והשטח של ישראל (ואפילו ארץ ישראל המערבית בגבולות הפיזיים) קטן‬
‫מחרוזן האוכפים (מין אנדמי זה תואר אחרי פרסום הסקר)‪.‬‬ ‫מראש‪ ,‬שטח התפוצה הפוטנציאלי וגודל האוכלוסייה המקומיים קטנים‬
‫מינים בסכנת הכחדה חמורה (‪ )CR‬באזור אך בעולם הסיכון מתון יותר‬ ‫והאוכלוסייה רגישה לכל גורם מזיק‪ )3( .‬הרבה מהשטח הפוטנציאלי‬
‫או לא הוערך (‪ :)13‬צב–ים חום‪ ,‬צב–ים ירוק‪ ,‬שממית החרמון‪ ,‬ישימונית‬ ‫תפוס‪ ,‬והולך ונתפס בתהליכים הולכים ומואצים‪ ,‬על ידי פיתוח יישובי‪,‬‬
‫תמנע‪ ,‬לטאת החרמון‪ ,‬שנונית באר–שבע‪ ,‬שנונית השפלה‪ ,‬חומט נקוד‪,‬‬ ‫לרבות עירוני‪ ,‬ופיתוח תעשייתי בבנייה לרוחב במקום לגובה‪ ,‬חקלאות‬
‫זעמן מזרחי‪ ,‬שלוון קולר‪ ,‬כרכן קרינים‪ ,‬כרכן חלק‪ ,‬צפע החרמון‪ .‬כאן‬ ‫וגורמי ביטחון‪ ,‬והאוכלוסיות מצטמצמות‪ )4( .‬עורקי תחבורה — חסרי‬
‫אעיר ששנונית באר–שבע אמורה להיכלל בסיווג הקודם בהיותה לפי‬ ‫מעברים או דלי מעברים — מכרסמים בשטח ומבתרים אותו לרסיסים‬

‫שעה הזוחל היחיד הידוע כאנדמי למדינת ישראל‪.‬‬ ‫ויוצרים אוכלוסיות זוטות ורגישות‪.‬‬
‫מינים בסכנת הכחדה (‪ )EN‬באזור וגם בעולם (‪ :)1‬צב יבשה מדברי‪.‬‬
‫מינים בסכנת הכחדה (‪ )EN‬באזור אך בעולם הסיכון מתון יותר‬ ‫מצוקת הזוחלים בישראל‪ .‬ייתכן שבעיית שמירת הטבע פחות חריפה‬
‫או לא הוערך (‪ :)5‬חרדון צב הדור‪ ,‬לטאה ירוקה‪ ,‬זעמן יפהפה‪ ,‬עכן‬ ‫לגבי הזוחלים מאשר לגבי העופות והיונקים [‪ .]1212b‬אבל אוכלוסיות‬

‫החרטומים‪ ,‬עכן גדול‪.‬‬
‫מינים שעתידם בסכנה (‪ )VU‬באזור וגם בעולם (‪ :)1‬צב יבשה מצוי‪.‬‬