Page 177 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 177

‫‪Pg: 177 - 6-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫"אדוני המלך ָ ּד ִוד‪ ,‬אף שאתה נמשחת למלך על ישראל‪ ,‬הרי‬
‫בפועל המלך כרגע הוא ָׁשא ּול המלך‪ .‬אין שני מלכים יכולים למלוך‬
‫בעת אחת‪ .‬שימעך כמלך ישראל עדיין לא יצא בעולם‪ ,‬ולכן אין דין‬
‫נבל למיתה‪ .‬ולא עוד אלא כמו שאין רואים מראות דמים בלילה‪ ,‬אין‬
‫דנים דיני נפשות בלילה‪ ,‬ואדוני המלך דן את נבל הכרמלי בלילה"‪.‬‬
‫דברי ֲא ִבי ָג ִיל עשו רושם‪ּ ָ ,‬ד ִוד מתבונן באישה ומתמלא הערצה‬
‫כלפי הניצבת מולו‪ ,‬חיוך קל של הכרת החכמה הנפלאה של האישה‬

                                                               ‫עולה על פניו‪.‬‬
‫"ועתה אדוני‪ ,‬תו ֶדה לה' אשר מנעך היום לבוא בדמים‪ .‬דם נבל‬
‫הכרמלי שאם היית שופכו היו העולם אומרים‪ ,‬עני הבא לבקש צדקה‬
‫מעשיר‪ ,‬והעשיר סירב‪ ,‬וקם העני ורצח את האדם‪ ,‬הרי עשה כדין‪.‬‬
‫וכן מנעך ממני שעדיין בעלי חי‪ .‬כעת קח נא אדוני את המנחה אשר‬
‫הבאתי לך‪ ,‬מממון בעלי ותן לאנשיך‪ .‬וסלח לי אדוני‪ ,‬אם דיברתי‬
‫בעזות כלפי המלך‪ ,‬כל רצוני היה למנוע מאדוני המלך שיעשה דבר‬
‫שלא כדין‪ .‬אדוני המלך‪ ,‬אשר נלחם את מלחמות ה' ורעה לא נמצאה‬

                       ‫בו"‪ֲ .‬א ִבי ָג ִיל השפילה את עיניה הנשואות ל ָ ּד ִוד‪.‬‬
‫"ברוך ה' אשר שלח אותך אלי‪ ,‬וברוך טעמך‪ ,‬וברוכה את"‪,‬‬
‫אמר ָ ּד ִוד בהכרת הטוב‪" ,‬אשר מנעת אותי היום מלעשות נגד הדין‬

                                                       ‫ולשפוך דם לחינם"‪.‬‬
‫ֲא ִבי ָג ִיל‪ ,‬ליבה מלא שמחה על הצלת אנשי בעלה‪ ,‬ששה לברך את‬
‫מלך ישראל‪" :‬יהי רצון שמהרה תשב על כס המלכות וכל אויבי‬
‫המלך יפלו לפניו‪ .‬יזכה אדוני המלך שתהיה נפשו צרורה בצרור‬
‫החיים‪ .‬את נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע‪ .‬יהי בית מלך ישראל‬
‫קיים לעולם‪ ,‬ולא יקום אדם שיערער על מלכותך ולא דבר שיעיב‬
‫על ממשלתך"‪ .‬עיני ֲא ִבי ָג ִיל המושפלות כל העת מציצות כלפי עיני‬

                                                                        ‫המלך‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד המביט באישה אדירת הנפש רואה את מבט האישה‪ ,‬מבט‬

                                            ‫מבויש נסוך בערמומיות קלה‪.‬‬

‫‪177‬‬
   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182