Page 175 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 175

‫‪Pg: 175 - 6-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫"עצרו מיד במקומכם!" נשמע קול סמכותי‪" .‬מי אתם ולאן אתם‬
‫הולכים!?" הקול הופיע משום מקום‪ ,‬הפתיע את ֲא ִבי ָג ִיל ואת‬

       ‫נעריה‪ .‬גששי ָ ּד ִוד הציצו מאחורי הסלע וחרבותיהם שלופות‪.‬‬
                                      ‫הנערים נבהלו‪ ,‬נסוגו לאחוריהם‪.‬‬

‫"אני ֲא ִבי ָג ִיל אשת נבל הכרמלי‪ ,‬הבאתי תשורה למלך ישראל‪ּ ָ ,‬ד ִוד‬
‫בן ִי ַׁשי"‪ ,‬ענתה ֲא ִבי ָג ִיל‪ .‬הצינה והפחד הרעידו את קולה הצלול‪" .‬אנא‬
‫מכם‪ ,‬אל נא תפגעו בנו לרעה‪ .‬אין כוונתנו להרע כי אם להיטיב‪ .‬אנו‬
‫מבקשים לפגוש את מלך ישראל לבקש ממנו מחילה וסליחה על אי‬

                 ‫ההבנה שנפלה‪ .‬הבאנו אוכל ומזון למלך וללוחמיו"‪.‬‬
‫הגששים המוכנים למלחמה הופתעו מהתשובה‪ .‬קולה של האישה‬
‫המפוחדת נגע לליבם‪ ,‬האמת נשמעה מפיה‪" .‬בבקשה גברתי‪ ,‬נראה‬
‫לך את הדרך למלך"‪ ,‬אחד הגששים ניגש לכיוון ֲא ִבי ָג ִיל ואחז‬

                  ‫באפסר חמורה‪ ,‬מוליכה בבטחה לפגישה עם המלך‪.‬‬

‫המחנה מתקדם‪ ,‬לעומתם באים הגששים עם חמורים ומספר אנשים‪.‬‬
‫הלילה אפל‪ ,‬מרחוק לא נראים פני המובלים לכיוון ָ ּד ִוד ואנשיו‪.‬‬

     ‫גשש ניגש ל ָ ּד ִוד לוחש לו דבר באוזנו‪ּ ָ ,‬ד ִוד מתלווה אל הגשש‪.‬‬
               ‫"ובכן‪ ,‬מי את!?" שואל ָ ּד ִוד בקול תקיף את ֲא ִבי ָג ִיל‪.‬‬

‫האישה ממהרת ויורדת מעל החמור‪ .‬אצילותה ועדינותה ניכרות‬
‫ממעשיה‪ .‬יפי פניה הכובש את כל רואיהם ניכר מבעד לשביס‬
‫המכסה את ראשה‪ .‬בגדיה הצנועים מכסים את גופה התמיר‬
‫המתנשא‪ֲ .‬א ִבי ָג ִיל משתחווה ארצה כנגד מלך ישראל‪ .‬בלי משים‪,‬‬
‫בכרעה מתגלה בשר רגלה‪ ,‬מאיר את חשכת הלילה האפל‪ ,‬כמדורת‬

                                                           ‫אש בלב הבקעה‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד מסיט פניו‪ ,‬הוא שמע על האישה אשת נבל‪ ,‬שמה הטוב‬
‫מתנוסס למרחקים ככוכב זוהר באפלה‪ .‬אשת חיל השבויה בידי‬
‫אדם רע מעללים‪ .‬טוב ליבה ואורחותיה המהוללות‪ ,‬עומדים בניגוד‬

                                                                ‫גמור לבעלה‪.‬‬

‫‪175‬‬
   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180