Page 174 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 174

‫‪Pg: 174 - 6-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫לבצע פעולה‪ .‬הוא ידון אותו כמורד במלכות ואולי אף את כל‬
‫הסובבים אותו מפני שלא מיחו בנבל‪ .‬אני חייבת למנוע את מרחץ‬

               ‫הדמים שיכול להיגרם ממעשיו הטיפשיים של בעלי"‪.‬‬
‫"מהר רוץ והבא חמישה כבשים גדולים‪ ,‬מאתיים לחמים‪ ,‬קלי‪,‬‬
‫צימוקים‪ ,‬דבלות תאנים ויין‪ .‬תביא כמה נערים טובים וכמה חמורים‬
‫ונלך לקראת מלך ישראל‪ .‬מהר אין זמן! עוד מעט חושך‪ ,‬והמלך‬

                                                        ‫ָ ּד ִוד לא ימתין לנו"‪.‬‬

‫שעת לילה מאוחרת‪ ,‬רוח חרישית שורקת מבין ההרים מבשרת‬
‫רעות‪ .‬הצינה חודרת לעצמות ומרעידה את גופות האנשים היורדים‬
‫מצלע ההר‪ .‬ארבע מאות לוחמים היוצאים למשימה ראשונה כצבאו‬

    ‫של מלך ישראל‪ ,‬שהוכרז על ידי הנביא‪ ,‬להיפרע מהמורדים בו‪.‬‬
‫הלבבות רועמים‪ ,‬האיש המנוול מבזה את מלכם‪ ,‬מחרף ומגדף‪.‬‬
‫הגיעה עת שילומים‪ .‬כל הכופר בטובתו של חברו כופר בטובתו של‬
‫מקום‪ .‬עשרות רבות של פעמים חירפו לוחמי ָ ּד ִוד נפשם למען הציל‬

                                   ‫את אנשי נבל וצאנו ועתה ביזיונות‪...‬‬

‫"מהרו‪ ,‬נערים‪ ,‬לכו לפניי‪ ,‬כבר לילה‪ .‬צריך להגיע ולמצוא את ָ ּד ִוד‬
‫המלך ואת אנשיו לפני שהם יגיעו למעון"‪ֲ .‬א ִבי ָג ִיל מזרזת את נעריה‪.‬‬
‫החושך מכסה את הארץ והפחד את הלבבות‪" .‬אם לא נמצא אותם‬
‫לפני שהם יגיעו לשם יהיה אסון"‪ .‬הירח מכוסה מן העין‪ ,‬תחילת‬
‫חודש תשרי‪ ,‬הקור מבשר על החורף המתקרב‪ ,‬מקפיא את כפות‬
‫הידיים‪ֲ .‬א ִבי ָג ִיל אוחזת במושכות החמור מנסה לא להישמט מעליו‪.‬‬
‫הירידה מההר על גבי החמור מפחידה ומסוכנת‪ .‬אין האישה רגילה‬

                 ‫לרכוב על גבי חמורים וכל שכן בלילה ובמורד ההר‪.‬‬
‫"הנה‪ ,‬לפנינו ישנה קבוצת אנשים גדולה‪ ,‬אולי אלו המלך‬

                    ‫ואנשיו"‪ ,‬לוחשת ֲא ִבי ָג ִיל לנעריה ההולכים לפניה‪.‬‬

                                                                           ‫‪174‬‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179