Page 171 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 171
Pg: 171 - 6-Back 21-10-20
המלך דוד
"אדוני יודע כי חיילי ָ ּד ִוד שומרים עלינו כל הזמן מהגנבים
והליסטים שנמצאים בסביבה .הם גם מתנהגים אלינו מאוד יפה
ובכבוד רב .האם אדוני יוכל לדבר עימם?" הנער שהעריץ את
הלוחמים והעריך את טובם הביט באדונו בעיניים מתחננות.
נבל כבחוסר רצון נענה" :טוב תביא את המורדים לכאן".
"שלום עליכם ,אדוננו נבל הכרמלי" ,אמרו האנשים" .אדוננו ָ ּד ִוד
שואל לשלומך ומברך אותך לשלום .כה לחי ,ואתה שלום ,וביתך
שלום ,וכל אשר לך שלום".
"כן ,כן ,מה אתם רוצים?" ממשמע קולו ניכר הבוז והסלידה.
"אדוננו ָ ּד ִוד ביקש מאיתנו לבקש תשורה קטנה מאיתך ,עבורו
ועבור אנשיו .העת היא עת שמחה לך ,ולכן ביקש אדוננו מאיתנו
שתיתן לנערים אשר עימו מהטוב שניתן לך".
הנערים נחו ,מחכים לתשובתו של נבל ,הנער הרועה הגיש להם
לשתות.
נבל קם על רגליו ופניו זועפות" :מי ָ ּד ִוד ומי בן ִי ַׁשי? היום רבו
העבדים המתפרצים איש מפני אדוניו .איך הוא לא מתבייש לשלוח
אתכם אליי? מי הוא ָ ּד ִוד הזה? איזה מ ֹו ָאבי? ממזר? לא מתבייש!
למורד הזה אין שום בושה! מורד במלך ישראל ורוצה שאני אעזור
לו?! אדם שפל ,הרוצה להיות מלך במקום ָׁשא ּול המלך! אני לא
מתכוון לתת לו שום דבר למורד הזה!" פניו מאדימות" :אנחנו
עובדים קשה כל השנה ,והוא רוצה שאני אתן לו מהצאן שלי ומהיין
שלי? תסתלקו מכאן מהר לפני שאני אראה לכם את נחת זרועי!"
"אבל אדוני "...החל הנער הרועה לומר לאדונו.
"שום אבל! תעיפו את המורדים האלה מכאן ,לפני שאני אתרגז",
צרח נבל וגופו רועד מזעם.
אנשי ָ ּד ִוד ,לוחמים עזי נפש ,לא ציפו לשמוע תגובה כזאת מנבל.
בשאט נפש הפכו פניהם ,שבים ל ָ ּד ִוד לומר לו את דברי נבל הכרמלי.
171
