Page 167 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 167

‫‪Pg: 167 - 6-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫לצאת ולבוא לעריכם‪ .‬אני מצטער על שהטרחתי את כולכם להגיע‬
                                             ‫אליי‪ ,‬ולא אני באתי עדיכם"‪.‬‬

‫הזקנים נעו במבוכה‪ ,‬גדול ישראל מבקש מהם סליחה על שהטריח‬
‫אותם‪ .‬ענוותנותו של ְשמ ּו ֵאל דיברה אליהם‪ ,‬נועם הליכותיו שהיה‬

                                                      ‫לשם דבר ניכר מפניו‪.‬‬
‫"אני עומד היום להחזיר את נשמתי לבוראה‪ .‬זהו יומי האחרון‬

                        ‫לשרת אתכם ועליי לומר לכם דבר לפני מותי"‪.‬‬
‫האנשים נעו בחוסר מנוחה‪ ,‬קולות התנגדות וחוסר קבלת הדין‬

                                                       ‫עלו מפי המתכנסים‪.‬‬
‫"הס‪ "...‬אמר ְשמ ּו ֵאל‪" ,‬לא קראתי לכם כדי שתבכו עלי ותבקשו‬
‫עלי רחמים‪ .‬לא כינסתי אתכם לקבל רגשי תודה והערכה"‪ .‬עיניו‬
‫נפתחו‪ ,‬רוח חדשה צלחה עליו‪ְ ,‬שמ ּו ֵאל דיבר בתקיפות‪" .‬עליי לידע‬
‫אתכם בקשר להמשכו של עם ישראל‪ ,‬המשכה של ממלכת ישראל"‪.‬‬
‫שקט השתרר‪ ,‬דומיה מתוחה‪" .‬לאחר מלחמת ָׁשא ּול ב ֲע ָמ ֵלק‪ ,‬הודיע‬
‫לי ה'‪ ,‬כי מאס במלכותו של ָׁשא ּול‪ ,‬וכי הוא רוצה להחליפו‪ .‬האיש‬

                                                    ‫שנבחר על ידיו הוא‪"...‬‬
                                      ‫הנשימות נעצרו בציפייה דרוכה‪.‬‬

                                                            ‫" ָ ּד ִוד בן ִי ַׁשי"‪.‬‬
         ‫" ָ ּד ִוד? המורד? חתן המלך ָׁשא ּול?" נשמעו קולות תהייה‪.‬‬
‫"כן! ָ ּד ִוד בן ִי ַׁשי‪ ,‬הוא מלך ישראל‪ .‬כבר משחתיו בשמן המשחה‬
‫לפני כשנה למלך על פי הדיבור‪ּ ָ .‬ד ִוד המלך ימלוך עליכם לאחר‬
‫ָׁשא ּול‪ .‬אין זה נושא הנתון לשאלה או ויכוח‪ ,‬כך רוצה הבורא‬
‫יתברך‪ .‬עליכם לקבלו למלך ולנהוג בו בכבוד הראוי למלך ישראל‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד המלך הוא אדם מופלא‪ ,‬ישר ועניו‪ ,‬נעים הליכות וירא שמים‬
‫בתכלית‪ .‬אולם גם עז רוח וגיבור מלחמה‪ ,‬איש אמת ושלום‪ .‬זכיתי‬

               ‫להכיר את האיש‪ ,‬ואתם זכיתם למלך הראוי למלוכה"‪.‬‬

‫‪167‬‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172